קהילה

פרויקט הנצחה - קהילת יהודי גומבין   מגיש: איתי אורן כיתה: י'א 2 קהילת יהודי גומבין, מרכז פולין - החיים לפני המלחמה בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בגומבין  במרכז פולין כ-2,300 יהודים – כמחצית מאוכלוסיית העיר. רובם עסקו במסחר זעיר ובמלאכה, ומיעוטם התפרנסו ממתן שירותים לנופשים. האווירה האנטישמית והחרם על המסחר היהודי בפולין בשנות השלושים פגעו גם ביהודי גומבין, ובאותה תקופה הצטמצם תקציב הקהילה ומספר הנזקקים לעזרת הציבור הלך וגדל .   ארגונים ומבנים בקהילה בקרב היהודים פעלו מוסדות צדקה, תנועות למיניהם וארגונים יהודיים כמו: "השומר הצעיר", "הבונד", "פועלי ציון", "המזרחי", "אגודת ישראל", "החלוץ" ועוד. בגומבין הוקם בשנת 1910 בית כנסת ייחודי מבחינה ארכיטקטונית. בית הכנסת  היה מפורסם ביופיו בכל פולין וממשלת פולין אף הכירה בו כבאתר היסטורי .
הקהילה בזמן המלחמה הגרמנים כבשו את גומבין ב-7 בספטמבר 1939, ומיד החלו בשוד רכוש היהודים ובחטיפתם לעבודות כפייה. בסוף ספטמבר 1939 רוכזו  יהודי גומבין בכיכר השוק והוכו. רבים נרצחו. בית הכנסת ועוד כמה מבנים בבעלות יהודים הועלו באש ועל היהודים הוטל קנס כבד. מראשית אוקטובר 1939 נאלצו יהודי גומבין לשאת על בגדיהם טלאי צהוב, וכל הגברים היהודים חויבו בשלושה ימים בשבוע של עבודת כפייה. בראשית 1940 הוקם בגומבין גטו ושוכנו בו כ-2,100 יהודים.                    במחצית הראשונה של 1941 החל גירוש היהודים למחנות עבודה .  גטו גומבין חוסל ב-12 במאי 1942. היהודים, שנותרו בגטו, גורשו למחנה המוות  חלמנו  ונספו שם .   פן אישי אביו של סבי, שמואל לושינסקי, נולד ב-1905 בעיירה גומבין, שבה חיה משפחתו בבית גדול והתפרנסה מחנות גדולה. את החנות ניהלה אם המשפחה ועזרו לה בעלה ובניהם. שמואל, הבן הצעיר,  למד בבית ספר "תרבות" והצטרף כנער לתנועת "השומר הצעיר". כאשר שמע דיבורים על עליה לארץ ישראל, החליט להצטרף לגרעין קטן, שביקש להגשים את חלומם ולהגיע לארץ ישראל. שמואל הגיע ארצה בשנת 1929 והתחיל להתנדב בתנועת הקיבוצים. לאחר מלחמת העולם השנייה, נודע לשמואל כי כל משפחתו נספתה בשואה.   מקורות אתר יד ושם - -סיפורה של סבתא