קהילה
קאלושין בפולין
יוצר הקהילה
עדה פוטזמן טפרדוביץ
שלח מסר ליוצר הדף
נתן טפרדוביץ
אודות הקהילה
ירון
גליק י'א 3
יהודי קאלושין, פולין
יהודים ישבו בעיירה עוד לפני שהוכרזה
כעיר, ועד אמצע המאה ה-18 היו כפופים לקהילת ונגרוב הסמוכה.
בתקופה שבין מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-5200 יהודים, שמנו כשני שליש
מתושבי העיירה, והתקיימו בה מפלגות היהודיות. בעיירה היה בית ספר עברי, ישיבה
ומרכזי הכשרה חלוציים. כמו כן, הייתה העיירה למקום מושבם של אדמו"רים מבית
דומברובה כמו כן פעל בעיר רבי מאיר שלום רבינוביץ.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיעו
לעיירה פליטים יהודים מוורשה, וב-10 בספטמבר 1939 הופצצה בידי הגרמנים. בהפצצות
נהרגו 42 אנשים, רובם יהודים. למחרת נכנסו הגרמנים לעיירה והעלו בתים באש, חלקם על
יושביהם.
ב-12 בספטמבר 1939, כאשר התבססה השליטה הגרמנית בעיירה, הצעידו
את יהודי העיירה לכנסייה מקומית ובדרך
בוצעו מעשיי התעללות. בכנסייה הוחזקו היהודים כשלושה ימים ללא מזון. לאחר מכן הוכרחו
היהודים לאסוף את המתים כשהם רתומים לעגלות כמו סוסים. בימים שלאחר מכן רצחו
הגרמנים בעיירה כ-1000 יהודים, ואת האחרים לקחו הגרמנים והפולנים המקומיים לעבודות
כפייה תוך ביצוע שוד של רכושם.
איסוף היהודים בכיכר, לפני ההוצאה
להורג.
בסוף 1939 הובאו לעיירה למעלה מ-1,000
יהודים, שגורשו מפביאניצה ומקאליש. 4,000 תושבי העיירה, התגוררו בצפיפות רבה במספר
בתים ואנשים מתו ממחלות. ראש היודנרט בעיירה, אברהם גמזו, הוצא להורג לאחר שסירב
להיענות לדרישות הגרמנים לספק להם רשימות של יהודים למסירה; כך גם ראש הקהילה, ראובן מיכלזון, אשר סירב
להיענות לדרישת הגרמנים להסב בית כנסת בעיירה לאורוות סוסים. עד סוף 1939 הוטלו על
יהודי העיירה גזירות שונות ובהן חובת ענידת סרט זרוע.
בקיץ 1940 רוכזו יהודי העיירה בגטו
שהוקם בה, שם הועסקו בעבודות כפייה שמסגרתן נרצחו מדי פעם בידי הפולנים והגרמנים.
בפברואר 1941 גורשו כ-550 יהודים מהגטו בעיירה לגטו ורשה לאחר שעברו חיטוי משפיל.
כעבור כשבועיים שולחו לגטו ורשה כ-450 יהודים נוספים מהגטו. באביב 1941 פוצצו הגרמנים
את בית הכנסת הגדול בעיירה. הגרמנים הטילו על יהודים מגיל 10 ומעלה לרצף את כבישי
העיר במצבות יהודים, ולבנות באבני בתי היהודים את שטח שדה התעופה הסמוך. עם הבאת
יהודים נוספים לעיירה, נמנו בה כ-4,000 איש ביוני 1941. כ-300 נערות יהודיות מהגטו
נלקחו ממנו בנובמבר 1941 ליעד לא ידוע, שממנו לא שבו.
ב-25 בספטמבר 1942 פשטו שוטרים גרמנים
ופולנים על הגטו בעיירה, וריכזו את כ-3,000 היהודים שהיו בו בכיכר השוק. היה ירי
בחולים ורצח של אלה, שניסו להימלט. משם, הובלו היהודים לתחנת הרכבת במרוזי, וממנה
הוסעו בקרונות משא למחנה ההשמדה טרבלינקה. 30 יהודים בעלי מלאכה, שהושארו בעיירה אך
שולחו גם הם לטרבלינקה כעבור זמן קצר.
לאחר חיסול הגטו בעיירה, העבירו אליו
הגרמנים כ-2,500 יהודים נוספים ממחנות עבודה ומיישובים בסביבה. ב-9 בדצמבר 1942
פשטו על הגטו שוטרים גרמנים ופולנים, וכן חיילים אוקראינים ולטבים, ושילחו את כל
יושביו לטרבלינקה תוך רצח יהודים רבים במהלך האקציה.
מכ-5,200 יהודי קאלושין ומאלפי היהודים
הנוספים שרוכזו בגטו, שהוקם בה, שרדו את השואה יהודים בודדים.
מקורות
ויקיפדיה
יד ושם
קרא עוד