קהילה

קהילת אסלינגן אם נקר, גרמניה (Esslingen am Neckar) מחוז: באדן-וירטמברג Baden Wuerttemberg)) 1. תולדות הקהילה היהודים הראשונים שרשומים  כתושבי העיר מופיעים בשנת 1241. בשנת 1268 היה כבר בית כנסת ובית קברות יהודי. בשנת 1366 רשומים בעיר 1387 משלמי מיסים ממוצע יהודי. היהודים גורשו מהעיר ב1537 למקור לא ידוע ורק בשנת 1806 היה מותר להם לחזור תודות למכתב  הגנה של המלך פרידריך (Friedrich von Wuerttemberg). ב1807 הקהילה באסלינגן קיבלה בשנית רשות לבנות בית קברות יהודי (בזמן שאפילו ליהודים בעיר הגדולה הסמוכה שטוטגארט  לא היה מותר). בנוסף לזאת ליהודים בעיר הורשו לבנות מקווה, ובשנת 1819  גם בית כנסת. בית ספר הרשמי  לילדים יהודים בגלילים 6-14 נפתח ב15.3.1862. בשנת 1828 שונה הסטטוס של יהודי וירטמברג  מ"SCHUTZJUDEN"-  (יהודים תחת ההגנה של המלך) לאזרחים רגילים. מספר הקהילה גדל משנת 1806 עם 27 יהודים ל101 יהודים בשנת 1829   ול164 יהודים בשנת 1880. הקהילה באסלינגן תרמה רבות לתנופה הכלכלית של העיר (תעשייה ומסחר). אחרי מלחמת העולם הראשונה הגיעו כ 150,000 יהודים ממזרח אירופה לגרמניה בעיקר מפולין וגליציה. בשנת 1939 חיו בעיר 107 יהודים ובנוסף41  זוגות מעורבים שמבחינת הנאצים נחשבו ליהודים לפי חוקי הגזע (נירנברג). אחרי המלחמה חיו בעיר רק 19 יהודים. בזמן מלחמת העולם הראשונה מתוך 10,824 יהודים שחיו במחוז וירטמברג, 2,250 יצאו להילחם עבור המולדת. מיהודי אסלינגן הסיפור הכי מצמרר הוא זה של יוליוס לינדאור וברטהולד אופנהיימר שקיבלו אותות גבורה בדרגה הגבוהה ביותר בשל גיבורם בזמן המלחמה. ברטהולד אופנהיימר היה ראש הקהילה האחרון של אסלינגן. ב1941-42 הם נשלחו עם משפחותיהם למחנות הריכוז ולמותם למרות שנחשבו גיבורים. 2. מבנים וארגונים של הקהילה החל מ1883 התקיימו בבית הכנסת תפילות יומיות  וכמו כן תפילות בשבתות ובחגים בנוסף ל-בר מצוות ובריתי מילה . כמו כן התקיימו תפילות מיוחדות בימי הולדתו של המלך והמלכה של באדן-וירטמברג  ושל קיסר גרמניה. הוקמו אגודות לנשים לגברים ובשנות ה20 גם עירגון לבני הנוער. ב 10.1910\.24 הוקם העיתון היהודי של העיר. לקהילה תמיד הייתה ועד. הבחירות האחרונות היו ב1932 והפעם גם נשים היו יכולות לבחור.  ראש הקהילה ביחד עם הועד תיפל בחיים הקהילתיים חינוכיים ופיננסים של הקהילה. האירוע האחרון הידוע לנו התקיים בבית כנסת ב 13.3.1937 - מסיבת פרידה מראש הקהילה מר מוריץ פיגנבויים, שכהן על הקהילה במשך 26 שנה. העיר אסלינגן הייתה העיר החמישית בגרמניה שבו הוקם בית יתומים ובית ספר לחינוך ילדים יהודיים בשם " ,"Wilhelmspflege על שם המלך ויליאם הראשון  שאף אישר את בניית בית היתומים ובית הספר. ילדים נשלחו לשם מכל דרום הארץ ומהר מאוד נחשב "Wilhelmspflege" לאחד המוסדות הטובות בגרמניה בשל הדגש על שפות זרות ומקצועות ריאלים. הוקם שם בית כנסת ובשנות ה 30כל התפילות  עברו לשם (כמו כן גם כל האירועים ומסיבות). התפילות אומנם היו בעברית אבל השירה הייתה בגרמנית . בשנת 1938 עוד גרו  78  ילדים במוסד ,53 בנים ו 25 בנות.     3. אישיים בולטים בחיי הקהילה החזן  והקצב של הקהילה שנים רבות : מר יוסף סטאראפולסקי .הוא מת ב18.9.1942 ב KZ Theresienstadt. ראש הקהילה האחרון : מר ברטהולד אופנהיימר.  ב1.12.1941 הוא נשלח עם אשתו ובנו  לRiga שם מתו זמן קצר אחרי הגעתם.  אב הבית ומורה של בית היתומים ובית הספר היהודי    "Wilhelmspflege" בשנות 1901-1939 , מר תיאודור רוטשילד.ב1942\2\22 נשלחו תיאודור רוטשילד ומשפחתו ו10 ילדים מ- Wilhelmspflege למחנה הריכוז הידוע KZ Theresienstadt. מהילדים אף אחד לא נשאר בחיים . תיאודור מת ב10 ביולי 1944 בטרזיינשטאט.  אשתו אינא ,שעבדה כאחות לצד בעלה  כל השנים, הצליחה לשרוד ובשנת 1946 עברה לגור לארצות הברית שם היא חייה עד שנת 1991. הרב ד"ר. מוזס קאהן – נפצה קשה במהלך ליל הבדולח.  הוא הצליח לברוח אם אישתו לאיטליה ומשם לפלסטינה. בנו אריך היה על ה ""transport  הראשון לגטו Riga שם הוא מת. בשנת 1946 נפטר הרב מלב שבור בבני ברק. 4. החיים לפני מלחמת העולם השנייה בין השנים 1933-1940 יותר ממחצית היהודים ממחוז וירטמברג  עזבו את גרמניה עקב עליית היטלר וחוקיו נגד היהודים (חוקי נירנברג וכו'). רוב היהודים עזבו את גרמניה לצרפת, אנגליה, שוויץ וברזיל.  15% בחרו לברוח לפלסטינה. דוגמאות: מוזס ליברמן ומשפחתו ברחו לבלגיה אך בנו בוריס נהרג על ידי הגסטאפו. אנה ליבל הגיעה עם ה-  "Kindertransport"  לאנגליה בשנת 1936. משפחת גוטמברג ברחו לברזיל ב1936. יצחק קאן ברח עם משפחתו לציריך ובתו אורנה המשיכה לחיות שם עד 1992 עם 5 ילדיה ו20 נכדים ונינים. ב31.3.1933 הופיע בעיתון המקומי "Esslinger Zeitung" קריאה  להחרים את כל החנויות היהודים ואת כל הרופאים, ועורכי דין .האחרון ביניהם היה העורך דין המפורסם  ויקטור שטיינר שהיה נוצרי פרוטסטנטי עם שורשים יהודיים אך על פי חוקי הגזע הוא היה עדיין נחשב ליהודי. ב7.4.33 כל היהודים במגזר הציבורי נשלחו  "לפנסיה". עד שנת 1936 רוב החנויות  ובתי עסק  יהודיים עברו לידיהם של הנוצרים. החרם גרם להפסדים כלכלים רבים ובסופו של דבר הופעל "לחץ" על פי הצורך כדי שהם יסכימו למכור ל"ארים". בין העסקים הגדולים והידועים שנסגרו ב1936 היו בית הכולבו "Wohlwert"  ומפעל הנעליים הידוע "Schuhhaus Gold" . בשנת 1935 נאנסה היהודיה ענה פרנקל בת ה15 על ידי הנוער "Hitlerjugend". מאותו שנה היה אסור ליהודים להיכנס לבריכה הציבורית ולמקומות ציבוריים אחרים. בכול מקום  בעיר היו תלויים פוסטרים עם הכיתוב "יהודיים לא רצויים פה".   ליל הבדולח  10.11.1938& 9 באותו לילה הציתו את "Wilhelmspflege". המציתים הועמדו לדין ב1953 על ידי האמריקאים. המורים פריץ שמואל ואלברכט יונאס קיבלו מכות רצח שרצו להגן על בית הכנסת ונלקחו באותו לילה לבית כלא ואחר מכן נשלחו לKZ Dachau. 5. הקהילה בזמן השואה היהודים הראשונים שגורשו מזרחה היו היהודים הפולנים. בסתיו 1938 סך הכל 17,000 יהודים גורשו כולל גם את פאני גולד עם משפחתה, הרמן וזלדה כץ, ורוזה שול מהעיר אסלינגן. הרצח של יהודים אם מומים פיזיים ונפשיים התחיל ב1939-1940 . בין היהודים של אסלינגן שנרצחו הם דוקטור רוברט הרצלר ודוקטור אלפרד אופנהיימר ועדית פלר (לא בעכרך היה להם בעיות נפשיות ופיזיות). הטרנספורט הראשון של יהודי אסלינגן והאזור התקיים ב1.12.41 יותר מ1000 יהודים נשלחו ברכבות משטוטגארט לגטו ריגה. רובם מתו בחורף 41-42 בשל הקור העז.  ובנוסף ב26.3.42 הוציאו  להורג 1600 מבוגרים ו240 ילדים בבורות ירי ביער של ריגה . ב22.8.42 נשלחו 932 יהודים מהאזור למחנה הריכוז טרזיינשטאט. מיהודי אסלינגן (לא כולל את הילדים מ("Wilhelmspflege"  שהגיעו לשם רק אחת נשארה בחיים –  אינא רוטשילד, אישתו של אב הבית . המצב בטרזיינשטאט היה קטסטרופלי וכל יום מתו בין 180 ל 200 אנשים ממחלות ,רעב וכו'. בספטמבר 1944 נשלחו היהודים  אחרונים שהיו בין החיים למחנה ההשמדה באושוויץ בירקנאו. ביד ושם בירושלים ניתן למצוא את אנדרטה לזיכרון יהודי קהילת אסלינגן והסביבה בבקעת הקהילות לזכר 5000 הקהילות שנמחקו במהלך השואה (כתוב בעברית וגם בגרמנית). בבית קברות היהודי באסלינגן נמצא גם  אנדרטת זיכרון בצורת מגן דוד לזכר היהודים שעבדו ומתו בבניית שדה התעופה של שטוטגארט .       מתוך 600 היהודים שהגיעו לKZ Aussenkommando Echterdingen-"  "Bernhausen  רק 100 היו  עוד בחיים  בינואר 1945 והם נשלחו למחנה ההשמדה ברגן בלזן. שם מתו עוד 75 כלומר מתוך 600 רק 25 נשארו.  לאחר המלחמה מצאו בשדה התעופה קבר אחים בו 85 יהודים שמתו במחנה העבודה זה. גורל הילדים מבית "Wilhelmspflege"  באסלינגן היה מר ועצו .רוב הילדים נרצחו במחנות הריכוז השונים אך חלק ניצלו.  לדוגמא: חיים אלתר נולד ב31.7.1925 והגיע לבית "Wilhelmspflege" .ב 1938 ברח לאנגליה ושם התגייס לצבא הבריטי ובשנת 48 19 הגיע לישראל ופה הוא התחתן עם ניצולת שואה מוינה. זאן ברנשטיין נולדה ב27.7.24 והגיע ל"Wilhelmspflege"ב 1934 . היא נשלחה למחנה השמדה במינסק ב1942 ושם היא מתה. אחיה פיליפ ברח לפלסטינה והיה חי בקרית חיים עד בשנת 1993. יוסף ומרגיט אופנהיימר חיו ב- "Wilhelmspflege" בין 1935-1938 .אמם לא הייתה יהודיה . אביהם מת  בKZ בוכנוולד (Buchenwald) . האחים נשלחו לטרזיינשטאט. יוסף שרד ואחרי המלחמה חי במיאמי שבפלורידה. אחותו עוברה ב1944 מטרזיינשטאט  לאושוויץ.  אחרי השחרור עברה מרגרט לפלסטינה שם התחתנה עם פיליפ בורנשטיין שגם היה מ""Wilhelmspflege.       אנדרטא זיכרון לקהילות באדן-וירטמברג ביד ושם     רשימת היהודים שחיו באסלינגן בין השנים 1847 - 1941  ( ישנם עוד 6 עמודים של מאגר שמות)



      אנדרטה לזיכרון 85 יהודים אלמונים שמתו במחנה עבודה KZ- Aussenkommando Echterdingen-Bernhausen על יד אסלינגן               רשימה ביבליוגרפית כל התמונות ורשימות מספרים מהספר:   JUDISCHES LEBEN IN ESSLINGEN   GESCHICHTE, QUELLEN UND DOKUMENTATION FROM: Joachim Hahn     הזמנה  לטקס פתיחת בית היתומים ובית ספר יהודי Wilhelmspflege