קהילה

נמצא בעיר הידנהיים כאשר רחוב שלם הוחרם מהגרמנים לטובת הפליטים היהודים; שיטה זו הייתה קיימת ברוב הערים כולל שטוטגארט בה התגוררנו לאחר סגירת מחנה פוקינג בו נולדתי.   מחוז: שטוטגארט; מדינת באדן/וירטמברג; אז באזור הכיבוש של צבא ארה"ב.   המחנה היה מורכב מ-2 חלקים:   מפעל Voith Turbo Getriebre למערכות הנעה ותמסורות אוטומטיות שהיה גם מחנה כפיה.   לשעבר ביה"ס לשוטרים   נאציים.   בתי ספר:   תלמוד תורה בהנהלת הרב א. אימרגליק ובו 35 תלמידים ב-10.06.1947.   ישיבת חסידי קלויזנבורג על שם הרב קוק בהנהלת הרב א. ליכטנשטיין ובה 45 תלמידים ב-10.06.1947.   מטבח כשר בהנהלת הרב פרנקל אשר סיפק ארוחות ל-250 איש.   מספר התושבים היהודיים ב- מפעל Voith Turbo Getriebre או התיישבות Voith כפי שזה נקרא אז היה כדלקמן:   ב-19.10.1946 – 1905; ב-03.10.1947 – 2091; ב-22.11.1948- 1754; ב-25.07.1949 – 2328.   מספר התושבים היהודיים בביה"ס לשעבר לשוטרים נאציים או כפי שזה נקרא אז "הבית היהודי" היה כדלקמן:   ב-19.10.1946 – 579; ב- 03.10.1947 – 402; ב- 22.11.1948 – 273; ב-25.07.1949 – 216.   כמוכן התקיים בית ספר לרבנים אשר מנה 40 תלמידים ב-03.10.1947 ונכלל החל מדצמבר 1947 ב-"בית היהודי".   שני חלקי המחנה- התיישבות Voith ו-"הבית היהודי" נסגרו סופית ב-05.08.1949.   מקור: ספר גרמני בשם "Lebensmut im Wartesaal"-Die judischen DPs (Displaced Persons) im Nachkriegsdeutschland – תרגום שלי: "אורח החיים באולם ההמתנה"-מחנות העקורים שבגרמניה שלאחר