קהילה
טולוז
יוצר הקהילה
קארין רינגל
שלח מסר ליוצר הדף
זאן פיליפ
הלה נוימן
בלה אנקלביץ
אודות הקהילה
העיר טולוז
בתקופת מלחמת עולם השנייה
טולוז שוכנת על גדת נהר הגארון בצרפת. טולוז נוסדה ב1229 והיא עיר הבירה של מחוז גארון עילית וחבל אוקסיטניה, החבל הגדול בצרפת. בשנתיים הראשונות למלחמה, טולוז הייתה תחת שלטונה של ממשלת וישי, וכל אזור דרום צרפת, ובו טולוז, הייתה "נקייה" מגרמנים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמצאו, על-פי מדד יחסי, 350,000 יהודים בצרפת כולה, ומתוכם נספו 77,000 במלחמה. בטולוז הייתה קהילה יהודית גדולה לאחר הקהילות בפריז ובמרסיי. עם כיבושה של צרפת בידי הגרמנים במאי 1940 חולקה צרפת לשני חלקים: האזור הצפון-מערבי תחת כיבוש גרמני, והאזור הדרום-מזרחי כמדינה "חופשית" ובו נמצאת טולוז. במאי 1941 החלו השלטונות הגרמנים בצרפת הכבושה, בסיוע המשטרה המקומית, במעצר המוני של יהודים ונישולם מרכושם. בנובמבר 1942 פלשו הגרמנים לחלקה ה"חופשי" של צרפת, ובה טולוז, וגם באזורים אלה החל מעצר של יהודים. אחרי יוני 1940 התרכזו בטולוז פליטים רבים מאזורי הכיבוש הגרמני, העיר הפכה מרכז יהודי חשוב ותחנת-מעבר לבריחה לכוון ספרד. הוקמו בעיר מעונות-ילדים ובתי-ספר חקלאיים ובנוסף גם מטה המחתרת היהודית. באוגוסט 1942 נגזר גירוש על 1,525 יהודים ילידי-חוץ, והארכיבישוף של טולוז פרסם מחאה נמרצת בכל הכנסיות באזור. טולוז הפכה לאחד מהריכוזים היהודיים במדינה. ב- 28 באוגוסט 1944 התקיים בטולוז הכינוס היהודי הציבורי הראשון. בשנות המלחמה והכיבוש הייתה טולוז מרכז פעילות ציוני ובה נוסד ונוהל הצבא היהודי – "ארמה ז'וויב" (צבא יהודי בצרפתית). בטולוז התנהלה גם פעילות קומוניסטית בשל קרבתה לגבול הספרדי ולמחנות הכליאה של וישי (עיירה בצרפת שנחשבה לממשלת בובה של הגרמנים על צרפת), מחנות שבהם הוחזקו פעילים יהודים רבים. הכינוס בטולוז היה חלק מתופעה רחבה יותר. מאז תחילתה של שנת 1944 נוצר תהליך התקרבות בין המרכיבים האידאולוגיים השונים של העולם היהודי בכל הערים באזור הדרומי, ואחר כך גם בפריז. חודשיים לפני השחרור הושגה אחדות בין ארגוני הנוער היהודיים השונים באזור דרום צרפת, אחדות שבאה לידי ביטוי מוחשי ומעשי בתוכנו של כרוז, שקרא לכל הצעירים היהודים להתגייס למאבק. אמנם החמירה ממשלת וישי את התנהלותה, אך באותה עת היו הגרמנים קרובים מאוד, וכולם ידעו היטב כי ההחמרה לא תוכל להימשך לאורך זמן. השילוב בין שלושת הגורמים – הרדיפות, ההגנה היחסית במשך רוב שנות המלחמה ושבריריותה של ההגנה הזאת, מסביר במידה רבה את ההתפתחויות שחלו בקרב הנוער הציוני בטולוז בפרט ובקרב יהדות צרפת, בכלל.
כבר משנת 1940 עם כיבוש צרפת כולה, החלו יהודים בטולוז להקים מחתרות וארגונים, חלקם צבאיים במטרה להתנגד לגרמנים ולעזור ליהודים בפעולות הצלה שונות. בין הארגונים הייתה תנועת הנוער הציוני בטולוז, שפעלה בסיוע ליהודים רבים, מבוגרים וילדים, להימלט משטחי העיר ומשטחי צרפת כולה, סיפקה מסמכים מזויפים ודאגה למציאת מקומות מסתור. התנועה בטולוז, דאגה גם להסתיר ילדים יהודים בכנסיות, במנזרים, ובבתים פרטיים, ובנוסף לספק תלושי מזון ליהודים המסתתרים. ארגון נוסף שהוקם היה "השירות של אנדרה", ארגון שטיפל ודאג לעשרות אליפים הפליטים היהודים שהגיעו לטולוז, ולדרום צרפת באופן כללי.
מקורות מידע: ספר לימוד היסטוריה באתר מט "ח – צרפת במלחמת העולם השנייה, ויקיפדיה – טולוז ,יד ושם .
בתקופת מלחמת עולם השנייה
טולוז שוכנת על גדת נהר הגארון בצרפת. טולוז נוסדה ב1229 והיא עיר הבירה של מחוז גארון עילית וחבל אוקסיטניה, החבל הגדול בצרפת. בשנתיים הראשונות למלחמה, טולוז הייתה תחת שלטונה של ממשלת וישי, וכל אזור דרום צרפת, ובו טולוז, הייתה "נקייה" מגרמנים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמצאו, על-פי מדד יחסי, 350,000 יהודים בצרפת כולה, ומתוכם נספו 77,000 במלחמה. בטולוז הייתה קהילה יהודית גדולה לאחר הקהילות בפריז ובמרסיי. עם כיבושה של צרפת בידי הגרמנים במאי 1940 חולקה צרפת לשני חלקים: האזור הצפון-מערבי תחת כיבוש גרמני, והאזור הדרום-מזרחי כמדינה "חופשית" ובו נמצאת טולוז. במאי 1941 החלו השלטונות הגרמנים בצרפת הכבושה, בסיוע המשטרה המקומית, במעצר המוני של יהודים ונישולם מרכושם. בנובמבר 1942 פלשו הגרמנים לחלקה ה"חופשי" של צרפת, ובה טולוז, וגם באזורים אלה החל מעצר של יהודים. אחרי יוני 1940 התרכזו בטולוז פליטים רבים מאזורי הכיבוש הגרמני, העיר הפכה מרכז יהודי חשוב ותחנת-מעבר לבריחה לכוון ספרד. הוקמו בעיר מעונות-ילדים ובתי-ספר חקלאיים ובנוסף גם מטה המחתרת היהודית. באוגוסט 1942 נגזר גירוש על 1,525 יהודים ילידי-חוץ, והארכיבישוף של טולוז פרסם מחאה נמרצת בכל הכנסיות באזור. טולוז הפכה לאחד מהריכוזים היהודיים במדינה. ב- 28 באוגוסט 1944 התקיים בטולוז הכינוס היהודי הציבורי הראשון. בשנות המלחמה והכיבוש הייתה טולוז מרכז פעילות ציוני ובה נוסד ונוהל הצבא היהודי – "ארמה ז'וויב" (צבא יהודי בצרפתית). בטולוז התנהלה גם פעילות קומוניסטית בשל קרבתה לגבול הספרדי ולמחנות הכליאה של וישי (עיירה בצרפת שנחשבה לממשלת בובה של הגרמנים על צרפת), מחנות שבהם הוחזקו פעילים יהודים רבים. הכינוס בטולוז היה חלק מתופעה רחבה יותר. מאז תחילתה של שנת 1944 נוצר תהליך התקרבות בין המרכיבים האידאולוגיים השונים של העולם היהודי בכל הערים באזור הדרומי, ואחר כך גם בפריז. חודשיים לפני השחרור הושגה אחדות בין ארגוני הנוער היהודיים השונים באזור דרום צרפת, אחדות שבאה לידי ביטוי מוחשי ומעשי בתוכנו של כרוז, שקרא לכל הצעירים היהודים להתגייס למאבק. אמנם החמירה ממשלת וישי את התנהלותה, אך באותה עת היו הגרמנים קרובים מאוד, וכולם ידעו היטב כי ההחמרה לא תוכל להימשך לאורך זמן. השילוב בין שלושת הגורמים – הרדיפות, ההגנה היחסית במשך רוב שנות המלחמה ושבריריותה של ההגנה הזאת, מסביר במידה רבה את ההתפתחויות שחלו בקרב הנוער הציוני בטולוז בפרט ובקרב יהדות צרפת, בכלל.
כבר משנת 1940 עם כיבוש צרפת כולה, החלו יהודים בטולוז להקים מחתרות וארגונים, חלקם צבאיים במטרה להתנגד לגרמנים ולעזור ליהודים בפעולות הצלה שונות. בין הארגונים הייתה תנועת הנוער הציוני בטולוז, שפעלה בסיוע ליהודים רבים, מבוגרים וילדים, להימלט משטחי העיר ומשטחי צרפת כולה, סיפקה מסמכים מזויפים ודאגה למציאת מקומות מסתור. התנועה בטולוז, דאגה גם להסתיר ילדים יהודים בכנסיות, במנזרים, ובבתים פרטיים, ובנוסף לספק תלושי מזון ליהודים המסתתרים. ארגון נוסף שהוקם היה "השירות של אנדרה", ארגון שטיפל ודאג לעשרות אליפים הפליטים היהודים שהגיעו לטולוז, ולדרום צרפת באופן כללי.
מקורות מידע: ספר לימוד היסטוריה באתר מט "ח – צרפת במלחמת העולם השנייה, ויקיפדיה – טולוז ,יד ושם .
קרא עוד