קהילה

עבודת הנצחה- אודסה שם התלמיד המתעד: אייל פוגל   כיתה: יא6 שם העיר: אודסה    מדינה: אוקראינה   אודסה, עיר נמל אוקראינית. תחת השלטון הסובייטי רוב היהודים באודסה עסקו במסחר ובאומנות. וכן היו מועסקים בתעשייה או במשרדי ממשלה. בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 כל בתי הכנסת הגדולים באודסה נסגרו או הוסבו למועדונים. פעילות ציונית הייתה אסורה בהחלט. יחד עם זאת, עד שנות ה-30 המאוחרות אודסה נשארה מרכז של תרבות יידישית עם הפקולטה ליידיש באוניברסיטה המקומית, מרכז יידיש פדגוגי, רשת של בתי ספר יידישיים, גני ילדים, תאטרון יידיש ומוזיאון יהודי. בנוסף לזה, השפה היידישית דוברה במוסדות מדינתיים כמו בתי משפט ותחנות משטרה. ישנם גם מספר סופרים יהודים רוסים- בינהם יצחק בבל ואליה ליץ אשר נולדו וגדלו באודסה והדגישו את האספקטים היהודיים בעיר לקוראים הרוסים שלהם. איסאק, יצחק, עמנואילוביץ ' באבל נולד ב- 13 ביולי 1894 והוצא להורג בינואר 1940 בתקופת סטלין. היה עיתונאי, מחזאי וסופר רוסי-סובייטי יהודי. ידוע בעיקר בשל הסיפורים הקצרים שכתב (גם בעברית). הוא נחשב לאחד מגדולי הסופרים הרוסים במאה ה-20.  ב-1939 חיו באודסה 200,961 יהודים שהיוו כשליש מאוכלוסיית אודסה. בקיץ 1940 לאחר סיפוח בסרביה לברית המועצות ובאוגוסט 1941 לאחר פרוץ המלחמה בין גרמניה לסובייטים, הגיעו לאונסה הרבה פליטים מבסרביה ודרום אוקראינה. ב-16 באוקטובר 1941 נכבשה אודסה על ידי רומנים וגרמנים. כחצי מהיהודים בעיר הצליחו להמלט אך עדיין נשארו כ-90,000 יהודים. יום לאחר מכן ב-17 באוקטובר 1941 נעשה מפקד אוכלוסין של הגברים בעיר והיהודים היו צריכים להרשם בנפרד. כמה אלפי יהודים נלקחו למאסר, אלו שהואשמו בפעילות קומוניסטית נורו על המקום. בנוסף למאסרים והרציחות, היהודים באודסה גם חויבו לשאת טלאי צהוב על הבגדים. בחודשי המלחמה הראשונים אלפי פליטים יהודים, כולל יהודים מבסרביה התמקמו באודסה. בימי הכיבוש הראשונים כ-8,000 אזרחים, רובם חברי אקדמיה יהודים נרצחו. באותם חודשים, חיילים רומנים פרצו לבתים של יהודים, הכו את הגברים ואנסו את הנשים שלהם. יהודים גם נעצרו ברחוב, וחויבו לשלם כופר או שהיו מושמים בכלא ביחד עם אלפי יהודי אודסה האחרים. שם הם נשדדו, נלקחו מהם חפצי הערך שלהם, הוכו ונשיהם נאנסו. ב-22 באוקטובר 1941 היה פיצוץ של הבניין בו היה משרד המפקד המקומי על ידי הסובייטים, בפיצוץ נהרגו קצינים רומנים וגרמנים בדרגים גבוהים. לאחר הפיצוץ, הדבר הראשון שעשו היה לעכב למעצר עשרות אלפי יהודים ולאחר מכן נרצחו במספר אתרים שונים בתוך או בסביבת העיר. בו זמנית, בין 20,000 ל25,000 מיהודי אודסה גורשו למחנה בוגדנובקה ושם נרצחו עד סוף 1941. בסוף דצמבר 1941, הדיקטטור הצבאי של רומניה הורה על סילוק כל היהודים מאודסה שהוכרזה כשטח כבוש רומני. בהכנות לגירוש, בתחילת ינואר 1942 היהודים באודסה רוכזו בגטו זמני בשכונת סלובודקה בפרוורי אודסה. בחצי הראשון של 1942 יותר מ-30,000 מיהודי אודסה הועברו לכפרים באודסה ובמחוז נוקולייב שם, או שנרצחו או שמתו בגלל התנאים הקשים. אודסה שוחררה על ידי הצבא האדום ב-10 באפריל 1944.