זוהי משפחת ואן אחמונד מהעיירה ריינסבורג בהולנד 1946
משפחה זו הייתה שותפה בהצלת חיי. שרה ארזי פיליפסון. ספטמבר 1940.
עיירה זו הייתה ידועה בסובלנות שלה כלפי מיעוטים , ובמרכזה יש פסל של ברוך שפינוזה, שמצא בה מקלט.
הרבה תושבים בעיירה זו היו שותפים להצלת ילדים יהודים.
במשפחת ואן אחמונד הייתה בת בשם ינטיה , גדולה ממנה בתשע שנים .שם שהתה בערך שלשה חדשים, עד שמקום הסתרתה נתגלה ונאלצו להעביר אותה למקום אחר.
במשך שנים לא ידעתי על זהותם של מצילי חיי ולאחר שנים דודתי, אשת הדוד מישל ששרד את השואה, וראתה אצלה מודעה שהתפרסמה בעיתון של ארגון עולי הולנד. המודעה נשלחה ע"י CORI AALHUISEN שמתגוררת בקויבק שבקנדה וקורי מחפשת מישהי בשם שרה פיליפסון, שזו אני….. במודעה התפרסמה גם כתבתה של קורי, ואני כתבתי לה מכתב. כל זה היה ב 1995. מהר מאד קיבלתי תשובה מקורי והיא שלחה לי תמונה , וברשותי יש את אותה תמונה, הזיהוי היה ברור .
הסתבר שאחותה של קורי בשם אלברטה התגוררה אצל משפחת ואן אחמונד כאשר אני הייתי אצלם. אלברטה הייתה בת 17 באותה עת ועזרה בעבודות הבית תמורת קורת גג ואוכל, היות ובמשפחתה היו עשרה ילדים והיה רעב בהולנד עקב המלחמה.
שני משתפי פעולה נאצים (והיו רבים כאלה) שגרו בסביבת בית הורי, תהו לאן נעלמה כל המשפחה, ובביתנו הנטוש מצאו את הכתובת בה שהיתי.
כמה חודשים לאחר שהגעתי למשפחה ברינסבורג – עיירה שקטה וסובלנית, הגיעו שני משתפי הפעולה הנאציים על אופניהם לשער הכניסה לעיירה , ושאלו על משפחת ואן אחמונד . השומרים בכניסה אמנם חשדו בהם וכוונו אותם לכיוון מטעה, אבל מהר מאד הם עמדו על הטעות והגיעו לבית. תחילה אמרו לי להתחבא מתחת לשלחן, שהיה מכוסה במפה, וכעבור כמה שניות אלברטה שלפה אותי משם ורצה אתי דרך השדות, את הריצה הזו אני זוכרת ! . זהו הזיכרון הברור שלי משנות המלחמה. בינתיים התפתחו חילופי ירי בבית, ואחד הנאצים נהרג. בעל הבית, פיט ואן אחמונד נעצר ונכלא בכלא באמסטרדם.
למזלו , שנה לאחר מכן, הייתה שמועה שכוחות קנדיים מבנות הברית מתקרבים לאמסטרדם מדרום והסוהרים פשוט פתחו את שערי הכלא ואפשרו לאסירים לברוח. לא כל המצילים היה מזל כזה ולעיתים הם שלמו בחייהם בגין הצלת יהודים.
