אגיה זוני (המקור היווני: Αγία Ζώνη, ביוונית עתיקה נהגה: אגיא זונֶה; ביוונית חדשה גם: אַיָּה זוֹנִי; באותיות לטיניות נרשם: Aghia Zoni P, השם המקובל: אגיה זוני (מלעיל)) הייתה אוניית מעפילים, שאורגנה ב-1939 על ידי בית"ר וינה במסגרת עליית אף על פי.
אגיה זוני נבנתה כספינת קיטור במספנת "Fratelli Orlando" בשנת 1899; משקלה היה 1227 טון ברוטו. הפליגה תחת דגל איטלקי כאניית נוסעים בשם "Taranto". נמכרה ב-1933 ליוון, ושם הוחלף שמה ל-Aghia Zoni P.
האונייה נחכרה על ידי אנשי בית"ר בווינה והפליגה מנמל פיומה באיטליה ב-16 במרץ 1939 כשעל סיפונה 465 מעפילים.
על מנת להימנע מכניסה אל המים הטריטוריאליים של ארץ ישראל הוסכם עם בעלי האונייה, שהמעפילים יורדו למים באמצעות סירות. שני אנשי צוות ירדו מהאונייה בפיראוס על מנת לרכוש סירות נוספות, אך לא שבו.
ב-4 באפריל הפליגה האונייה. כשהגיעה האונייה לכרתים קיבלו הודעה לשוב לפיומה, לאחר שהסתבר שאנשי הצוות אכן רכשו סירות נוספות. המעפילים התנגדו לחזרה, מאחר שמלאי המזון והתרופות אזל, ומעפיל אחד נפטר.
האונייה עגנה בכרתים, שם הצטיידו המעפילים במזון ואף ערכו סדר פסח.
כשהיו קרובים ליעד הארצישראלי, נשלחה סירת מפרש ממפקדת "ההגנה" בארץ ישראל לצורך הורדת המעפילים. המפרשית נקשרה לירכתיים והאונייה פנתה לכיוון הארץ, אך באחד הלילות התגנבו המלחים הזרים, ניתקו את המפרשית ונמלטו עמה.
לאחר מכן, נכנסה האונייה למים הטריטוריאליים של ארץ ישראל, והמעפילים הורדו בחוף אשקלון ב-22 באפריל 1939.
כ-180 מכלל המעפילים נתקלו בחיילים בריטים, נעצרו, ושוחררו רק לאחר שמספרם נוכה ממכסת אשרות הכניסה הרשמיות לאותה שנה.
האונייה חזרה ליוון ושקעה ב-16 בפברואר 1940 בסמוך אליה.
