מידע כללי

יהדות פירנצה מהווה את הקהילה היהודית השלישית בגודלה באיטליה, אחרי יהדות רומא ויהדות מילאנו. מספר היהודים בעיר נאמד ב-1,200. מרכזה של הקהילה הוא בית הכנסת הגדול של פירנצה אשר הוקם בשלהי המאה ה-19, ונחנך בשנת 1882. 

מניחים כי בפירנצה היה יישוב יהודי כבר בימי הקיסרות הרומאית. הפריחה של הקהילה החלה בשנת 1396 כאשר היהודים הוזמנו להקים בעיר בנקים. בסוף המאה ה-15, לורנצו דה מדיצ'י עודד את הגירת יהדות ספרד לעיר. במאה ה-19 פונו היהודים מהאזור, אשר ייועד לפיתוח על ידי קבוצת בעלי הון יהודיים. מאז הקהילה היהודית פזורה בכל רחבי העיר.

משנת 1938 עד שנת 1944 עברו על יהדות פירנצה כמו על שאר יהודי איטליה שתי תקופות. חוקי הגזע באיטליה שפורסמו בשנת 1938, באו כהפתעה על כולם. שכניהם וידידיהם של היהודים, בכל תחומי החיים, החלו להפנות אליהם עורף. היו מקרים של ייאוש אשר הוביל למוות. 

עם הקמת הרפובליקה הסוציאליסטית האיטלקית בצפון איטליה בספטמבר 1943 הוציאה ממשלתה הנחיות לאסור את יהודי איטליה ולהפנותם למחנות ריכוז. הצעד הזה הקל על יחידות הס.ס. לשלוח אותם להשמדה. התהליך נמשך ללא הפסקה עד לשחרור העיר על ידי בעלות הברית ביום 11 באוגוסט 1944. הצבא הגרמני הגיע לפירנצה ושהה בה, ואף החרים את בית הכנסת הגדול לשימושו. יהודי פירנצה חוו תקופה קשה של השפלות והורעו מאוד תנאי חייהם, אולם רובם לא נשלחו להשמדה כיהודי צפון איטליה. מתוך יהודי פירנצה נשלחו למחנות כ-250 איש. רוב המשולחים נספו. 

עם ניצחון בנות הברית על הצבא הגרמני ושחרור איטליה שימש בית הכנסת והבניינים בסביבתו כהכשרה לפליטים לקראת עלייתם לארץ ישראל. רבים מהיהודים ששהו בפירנצה הגיעו לארץ ישראל, חלקם, עוד לפני תום המלחמה ב-25 במרץ 1945.

תמונות