מידע כללי

נַאנְט היא העיר הגדולה במערב צרפת, והשישית בגודלה במדינה. היא יושבת על הנהר לואר לא הרחק משפכו לאוקיינוס האטלנטי. ב-2015 גרו בה 303,382 תושבים ובמטרופולין כ-950,000 תושבים. שטח העיר 65.19 קמ"ר, ושטח המטרופולין 3302 קמ"ר.

קהילה יהודית חשובה, אך קצרת ימים, התקיימה במקום במאה ה-13, עד שגורשה ב-1236. האזכור הראשון של היהודים בנאנט הוא מ-1234. בשנת 1236 יהודי נאנט, כמו יהודי שאר בריטני ומחוזות אחרים של מערב צרפת, היו קורבנות של רדיפה בעקבות הטפות שליוו את של הצלב השישי, שבסופן הם גורשו ב-1240. חשיבות הקהילה מוצגת בבית הקברות, שקיימות בו עדויות מ-1231. עדיין נשמר שם הרחוב שבו גרו רוב בני הקהילה היהודית: "רחוב היהודים".

מן המחצית השנייה של המאה ה-16 התחילו להתיישב בעיר משפחות מפורטוגל, מצאצאי האנוסים, שהתנצרו, ואחדים מהם הצטרפו לכמורה. אנוסים שנטו לחזור ליהדות לא השתקעו בנאנט, דוגמת אברהם דה שפינוזה, סבו של ברוך שפינוזה, שהמשיך להולנד. במלחמת צרפת-ספרד (1636) הגיעו לעיר משפחות יהודיות, שגורשו מעיר הגבול באיון, והתיישבו בה. בסוף המאה ה-18 ניסו סוחרים מקומיים, בעיקר בענף הבגדים המשומשים, להסעיר את הרוחות נגד המתיישבים החדשים, אבל הציבור בכללו נטה לטובת היהודים; כפי שנטייה זו בלטה במיוחד בכתב העת של נאנט מ-1791-1789, ו"דפי נאנט" מ-1795. ב-1834 התארגנה בנאנט קהילה יהודית של 18 משפחות, ובסוף המאה היא מנתה כ-50 משפחות. בית הכנסת הוקם עוד ב-1870.

לפי מפקד ממשלת וישי ב-1942, התגוררו בנאנט 531 יהודים, ובספטמבר 1943 ירד מספרם ל-53. אחדים הוחזקו במאסר בקסרקטין בנאנט וגורשו בינואר 1944.

אחרי מלחמת העולם השנייה חזרו יהודים לגור בנאנט והם מנו כ-25 משפחות. התפתחות העיר, במיוחד לאחר כך הגעתם של יהודים מצפון אפריקה, תרמה להגדלת הקהילה היהודית, וב-1969 התגוררו בעיר יותר מ-500 יהודים, רובם ככולם יוצאי צפון אפריקה. חיי הקהילה התרכזו בבית הכנסת ובמרכז קהילתי, בכיתות ללימודי דת ובפעילויות בני נוער.

תמונות