פר אנגר

פר יוהאן ולנטין אנייר נולד בתאריך 07.12.1913 בגטבורג, שוודיה. הוא היה דיפלומט שוודי שסייע בשחרור יהודים הונגרים בתקופת מלחמת העולם השנייה. 

הוא למד משפטים באוניברסיטה סטוקהולם, לאחר סיום לימודיו הוא גויס לצבא ולאחר שחרורו, קיבל הצעה ממשרד החוץ השוודי לשרת כמתלמד בברלין. 

הוא החל את עבודתו החדשה בחודש ינואר בשנת 1940 במחלקת המסחר. כאשר קיבל מידע על התקפה נאצית שצפויה להתקיים בנורבגיה ודנמרק הוא מסר מודיעין לשוודים. 

בחודש יוני בשנת 1942 הוא חזר לסטוקהולם, משם פעל לטובת יחסי המסחר בין שוודיה והונגריה. בשנת 1942 נשלח לבודפשט. בתאריך 19.03.1944 פלשו הנאצים להונגריה. אנייר החל לסייע ליהודים ששהו בהונגריה. הוא יזם לספק דרכונים שוודיים זמניים ואישורים מיוחדים שיגנו על היהודים מפני מעצר וגירוש בידי הנאצים. בהתחלה הצליח להשיג כ-700 מסמכים.
הממשלה ההונגרית הסכימה להכיר בבעלי המסמכים כאזרחים שוודיים, על אף שחוקיות המסמכים הייתה מוטלת בספק. בתאריך 09.07.1994 הגיע ראול וולנברג לבודפשט. הוא חבר ליוזמתו של אנייר, הם שיתפו פעולה יחדיו והם הרחיבו את פעילותם. 

כאשר תנועת "צלב החץ" תפסה את השלטון בהונגריה, באוקטובר 1944, והשליטה טרור, אנגר, ולנברג, ועמיתיהם נטשו את השגרה הדיפלומטית של עבודתם והחלו לפעול יומם וליל כדי להציל יהודים ממסעות המוות וההוצאות להורג. 

בשנת 1981 פרסם אנגר ספר זיכרונות בו תיאר את מעשי ההצלה בבודפשט ואת פגישתו האחרונה עם וולנברג. 

ב-28 באפריל 1981 הכיר מוסד יד ושם באנייר כאחד מחסידי אומות העולם. בשנת1955  הוענק אות הגבורה של הרפובליקה ההונגרית. בשנת 2000 הוענקה לו אזרחות ישראלית של כבוד. בשנת 2001, מוזיאון ההיסטוריה של שוודיה בארצות הברית העניק לו "פרס הומניטרי ברוח ראול וולנברג". באפריל 2002 ראש ממשלת שוודיה גורן פרסון העניק לאנייר את אות ה"Illis Quorum Meruere Labores" עבור פעילותו במהלך המלחמה ואחריה.