יהדות מילאנו, היא הקהילה היהודית הצעירה ביותר באיטליה. הקהילה מונה 7,000 נפש והיא השנייה בגודלה באיטליה, אחרי קהילת רומא בת 15,000. יהודי שתי הקהילות מהווים כ-70% מכלל יהודי איטליה – 35,000 – 45,000 איש. בין שתי מלחמות העולם התפתחה קהילת מילאנו באופן נמרץ. לפני החלת חוקי הגזע באיטליה בשנת 1938 היו בעיר 12,000 יהודים, 877 מהם הושמדו בידי הגרמנים, השאר נמלטו ובעיר נשארו 5,000.
מצבם של יהודי מילאנו החמיר עם כניעתה של איטליה לבעלות הברית, פלישת גרמניה לאיטליה והקמת רפובליקת הרפובליקה הסוציאליסטית האיטלקית בספטמבר 1943. לאחר שהפכה איטליה למדינה כבושה, החליט היטלר, שגורלם של יהודי איטליה צריך להיות כגורל אחיהם במדינות הכבושות – רדיפה, גירוש והשמדה. הרפובליקה שיתפה פעולה באופן מלא עם מדיניות זו של הנאצים.
בזמן מלחמת העולם השנייה הפציצו כוחות בעלות הברית את מילאנו בשיטתיות בשל היותה מרכז תעשייה חשוב באיטליה.
לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה מילאנו מרכז מעבר ליהודים מאירופה לארץ ישראל, לארצות הברית ולקנדה. לאחר מכן קלטה פליטים רבים ממצרים, מסוריה, מלוב ומאיראן.