מידע כללי

 רקע

• • אוניית המעפילים "החייל העברי" הייתה אונית קיטור קטנה ששימשה בעבר כספינת נוסעים לשייט חופי. היא הייתה עשויה ממתכת והונעה על ידי פחם. היא הייתה בעלת תפוסה של 800-600 טון ושטה במהירות 11-10 קשר. שמה הקודם היה "ארלנה".
  • האוניה נרכשה על ידי שמריה צמרת באמצעות מתווך יווני. המתווך העביר את האונייה ממקום רכישתה לנמל מרסיי. צוות ההכנה של האונייה כלל את פיטר וילי, מעפילים ומלווי האונייה. בנמל ההכנה הצטיידה האונייה במזון, מים ו-300 טון פחם אשר אוחסן בתחתית הכפולה של הספינה. הפחם הועבר פנימה בעבודת ידיים. הוכשרו כ-500 מקומות לינה בתוך שלושה מחסנים ובמקומות אחרים באונייה. כן צוידה במזון ומים ל-3 שבועות. 
  • אלכס שור קיבל מוילי כץ, נציג עלייה ב' באנטוורפן, מטבעות זהב לשם תשלום לצוות הימאים. רב החובל היה יווני ולצדו הימאים: תשעה יוונים, ביניהם חובל ראשון וקציני מכונה, תשעה ימאים מטורקיה, הולנד, פולין ופינלנד, וכן ימאי ממוצא ערבי וימאי ממוצע אפריקני.
  • שמה של האוניה ניתן לה על-שם המתנדבים הארץ-ישראלים ששירתו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ולקחו חלק פעיל בתום המלחמה במפעלי ה'בריחה' וההעפלה.
  • מפקד האוניה היה צבי טייטל, מלווים נוספים אלכס שור, פיטר וילי וה'גדעוני' גרשון עציון.
• ההפלגה: 
  • • • האוניה הפליגה לארץ ישראל ב-14 ביולי 1946 בשעה 6:00 בבוקר מנמל אנטוורפן שבבלגיה ועליה 512 מעפילים. היא הניפה דגל פנמי. המעפילים היו חברי תנועות נוער וקרובי חיילים בבריגאדה היהודית, רובם ככולם ניצולי השואה, שהגיעו כפליטים לשבדיה. הם נאספו במחנה מעפילים שהכינו אנשי המוסד לעליה ב'. הם עלו לאונייה, שהייתה קשורה לרציף בנמל אנטוורפן במשך שעות הלילה עד שעות הבוקר המוקדמות, ישר מהרציף בהליכה ברגל. ההפלגה וההעמסה היו בידיעת השלטונות, שלא הפריעו. צבי טייטל טיפל בארגון העולים באונייה, בחלוקת מזון ומים, בעלייה לסיפון, כשעוזר לידו גרשון עציון.
      • בליל ההפלגה התברר שהצוות הזר ורב החובל מסרבים להפליג אלא אם יובטח להם בונוס מיוחד. זאת מפני שחששו להיתפס בידי הבריטים. הם גם דרשו לעגון בקרבת חופי הארץ ולא להגיע לחוף עצמו. וילי כץ, שהיה הנציג של המוסד באנטוורפן ותיאם את העניינים הארגוניים, הבטיח שישלם להם בהגיעם לארץ. לאחר מכן הפליגה האונייה ללא הפרעות דרך הים הצפוני, התעלה האנגלית, מיצר גיברלטר, הים התיכון צפונה לכרתים, מצפון לקפריסין ודרומה לכיוון חיפה. וילי כץ הבטיח לרב החובל שבנקודה מסוימת בין קפריסין לסוריה יעברו המעפילים לספינה אחרת, ואילו "החייל העברי" תחזור עם צוות הימאים, אך להבטחה לא היה כיסוי ומטרתה רק לשכנע את הצוות להפליג, והתוכנית לא יצאה לפועל.
      • ביום הרביעי להפלגה, במפרץ בסקיה, נתקלה "החייל העברי" בשייטת של הצי הספרדי. המעפילים הסתתרו מתחת לסיפון האונייה, והאונייה המשיכה בדרכה מבלי הפרעה.
      • התנאים היו קשים הן על הסיפון והן הים עצמו. סערות קשות פקדו את האונייה בדרכה לעבר גיברלטר. המעפילים נאלצו להוציא את המים מתוך האונייה. התנאים היו לא נוחים, אוכל היה מועט מאוד והם שהו בשעות האור מתחת לסיפון החיצוני.
      • במהלך ההפלגה דרשו הקצינים והמלחים להפליג לקפריסין. המלווים גיבשו תוכנית להשתלט על הצוות בסמוך לחופי הארץ ולהוביל את האונייה לבד. בסיכום עם רב החובל והצוות, תוכנן להגיע למרחק 20 מייל מערבית לראש הנקרה ולהמתין שם לסירות שתיקחנה את הצוות. למעשה לא הייתה כוונה לבצע תוכנית זו, אלא רק לשכנע בכך את הצוות להשיט את האונייה לכיוון חופי הארץ. בקרבת כרתים החלו רב החובל והקצינים לשאול היכן האונייה שעתידים לפגוש, ואז השתלטו המלווים אנשי המוסד לעליה ב' והפלי"ם על האונייה והכריחו את הצוות להשיט אותה לארץ. ההשתלטות נעשתה בעזרת קבוצה 40 מעפילים מצוידים באלות, בין הקצה הדרומי של קפריסין לחוף לבנון.
      • אחר ההשתלטות, הם המשיכו להפליג בים התיכון ובתום 23 ימים ממועד יציאתם מבלגיה, נראו חופי ארץ ישראל מרחוק. במשך חמישה ימים ניסו המעפילים והצוות לחדור לנמל חיפה אך הבריטים מנעו זאת מהם. לאחר מכן פרצו ישירות פנימה לנמל חיפה.
      • ב- 31 ביולי נכנסה הספינה לנמל חיפה. המעפילים היו מורעבים וצמאים ללא אוכל ומים במשך כחמישה ימים. רק לאחר ויכוחים רבים הם זכו למזון ושתייה. ב–2 באוגוסט הורדו חולים, זקנים וילדים והורשו להצטרף לשאר היישוב. האונייה נטתה לשקוע וכעבור שלושה ימים הורדו ממנה המעפילים תחילה אל אוניית המעפילים "ההגנה" ולאחר מכן נלקחו למעצר במחנה עתלית. המלווים הסתתרו באוניה ולאחר מכן חילצו את עצמם מבלי שנתפסו.
  • מעפילים על הספינה:
  • • פליקס בוכבלד
    • שרה גינגולד Gingold
    • מרים גלברמן
    • מיכאל קליין Klein – נולד -1948-1931, ניצל מאושוויץ, עלה ארצה עם הספינה, נפל בקרב על נבי סמואל
    • חנה שטיינפלד Steinfeld

***

תמונות

מסמכים וחומרים נוספים:

• עדותו של אלכס שור, שהיה מלווה על האוניה.
• עדותו של יצחק שושן, שהיה נער מעפיל על האוניה.