הנרי כריסטן תומסן ואשתו אלן מרגרט היו פונדקאים בכפר סנקרסטן ליד אלסינור זילנד.
כ-1,000 איש ברחו לשוודיה מנקודה זו. בני הזוג תומסן היו חברים פעילים במחתרת והפונדק שלהם היה מקום התכנסות בדרך לשוודיה.
היתה זו נקודת מפגש בין הדייגים שהעבירו את היהודים בסירותיהם לשוודיה ובין היהודים הנמלטים אשר שוכנו בפונדק או הוכוונו על ידי בני הזוג תומסן לאכסניות אחרות. כאשר זרם היהודים גבר, רכש תומסן סירה ועשה בעצמו מספר גיחות לשוודיה.
תושבי הכפר תמכו במבצע ההצלה ורבים מהם תרמו להצלחתו. אך היו גם יוצאי דופן. במהלך הימים הראשונים למבצע, הודיע תושב פרו-גרמני של הכפר למשטרה הדנית באלסינור שהוא ראה קבוצה של פליטים יהודים עולים על סירה. שוטרים שהגיעו לכפר עצרו את הפליטים, אך לאחר שנסעו מן המקום ויצאו מטווח ראייתו של משתף הפעולה, שחררו את היהודים ואמרו להם לגשת לפונדק של התומסנים על מנת לקבל סיוע. רבים מאנשי הכפר וסביבתו סייעו לתומסן, ביניהם יורגן גרספלט, רופא במקצועו. הוא התנדב בתור נהג והסיע יהודים למקומות מחסה בלילות ואל הסירות. יהודים רבים שהו בביתו עד שנמצא להם מקום על גבי אחת הסירות.
תפיסתו של הנרי ע"י הגסטפו:
תומסן נחקר על ידי הגסטפו, אשר חשד בו שהוא שותף להברחת היהודים אך לא מצא ראיות מוצקות לכך. גם אחר שנחקר הוסיף להיות פעיל מאוד במחתרת. הוא נאסר בשנית באוגוסט 1944 ונשלח למחנה הריכוז נוינגמה, שם נספה כעבור 4 חודשים. הוא היה בן 38 במותו.
הנצחה והכרה
ב-29 באוגוסת 1968 העניק יד ושם את תואר חסידי אומות העולם להנרי כריסטן תומסן ואשתו אלן מרגרט, ואף היא הגיעה לישראל על מנת לקבל את האות.
נלקח מאתר יד ושם:
https://www.yadvashem.org/he/righteous/stories/christen-thomsen.html
