דורותיאה נף | דורות ההמשך | חסידי אומות עולם

דורותיאה נף נולדה במינכן. אביה קרל, היה מנהל גימנסיה בביירוית ואמה הדוויג הייתה פסנתרנית.
מילדות סבלה מקשיי ראיה, לכן סבר אביה שמוטב שלא תלמד באוניברסיטה. היא למדה בבית ספר בביירוית והתבלטה בכישורי הסיפור והמשחק שלה. בגיל 16 החליטה ללמוד משחק. אביה תמך ברצונה ואפשר לה ללמוד משחק במינכן. בשנת 1922 כשהיא רק בת 19, הופיעה בתיאטרון הלאומי בתפקיד מרי סטיוארט במחזה "מרי סטיוארט" מאת פרידריך שילר.
באפריל 1925 נישאה למקס שמיד והפסיקה בשל כך את הופעותיה בתיאטרון. זמן קצר לאחר נישואיה התוודה בעלה שהוא שקוע בחובות כבדים ובשל כך התאבד לאחר מכן.
דורותיאה הייתה בהלם, אך למזלה הוצע לה זמן קצר לאחר מכן להצטרף לתיאטרון בגרה, הייתה זו הזדמנות עבורה לשכוח את הטרגדיה שעברה ולהתחיל מחדש.
בסתיו 1931 עזבה את התיאטרון בגרה ועברה לתיאטרון הלאומי הבווארי שבמינכן. כאן הופיעה במספר תפקידים ראשיים והחלה להתפרסם. במינכן התגורר וילהלם, אחיה הבוגר, שהיה באותה עת חבר מועצת העירייה. הוא חזה שחורות ביחס לעתידם של הנאצים בגרמניה ושיתף אותה במחשבותיו. בינואר 1934, לאחר עליית היטלר לשילטון ואי רצונה של נף לקבל את "הרוח החדשה" בתיאטרון פוטרה ממשרתה בשל "חוסר התאמה פוליטית". לאחר פיטוריה שיחקה 2 עונות בתיאטרון של קלן, עונה אחת בקניגסברג ובאוגוסט 1939 עברה לוינה בה החלה לשחק בתיאטרון הגרמני העממי.
בווינה הרגישה בנוח, מה גם שרבים משכניה לא היו מתומכי הנאצים.

עזרתה לחברתה לילי וולף:
בעת ששיחקה בקלן הכירה נף את לילי וולף שניהלה משנת 1920 יחד עם שותפתה, בוטיק אופנה מצליח. כיוון שבין וולף ונף התפתחה ידידות, המשיכו השתיים לשמור על קשר בעזרת מכתבים גם לאחר שנף עזבה את קלן. לאחר העברת השלטון לידי הנאצים ב 1939 הוחרם הבוטיק של לילי, משפחתה היגרה מגרמניה והיא נשארה עם אביה, שלא קיבל אישור הגירה. במשך זמן מה עבדה בתיאטרון היהודי בברלין כמעצבת תלבושות.
באוקטובר 1941 קיבלה לילי צו שהורה לה להתייצב לשילוח. באותו לילה באה אל ביתה של דורותיאה נף שבמרכז העיר כדי לשקול את מזוודותיה במאזניים, לבל תארוז יותר משהותר לה. ישבו השתיים ושקלו כל פריט, ופתאום אמרה דורותיאה לחברתה: "בואי נפסיק את האריזה. את לא זזה מכאן. את נשארת אצלי." מאותו הרגע הסתתרה לילי בדירתה של דורותיאה ונשארה שם למעלה מארבע שנים, עד כיבוש וינה בידי הרוסים באפריל 1945. בינתיים המשיכה דורותיאה בהופעותיה ואף הופיעה לפני חיילים גרמנים במקומות שונים. לפעמים אירחה בדירתה אנשים מעולם התאטרון. בשעה שלילי הסתתרה באחד החדרים האחוריים. כאשר חשה לילי ברע סידרה לה דורותיאה מקום בבית-חולים, ומשהחלימה לקחה אותה אליה הביתה אחרי המלחמה אמרה דורותיאה נף כי המניע להחלטתה הפתאומית למנוע את שילוח חברתה ליעד לא ידוע היה קול פנימי בנבכי נשמתה שפקד עליה לא להרשות דבר כזה.

לאחר המלחמה:
לאחר שחרור אוסטריה בידי בעלות הברית המשיכה נף בקריירה שלה בתיאטרון העממי ועזרה ללילי להגר ב-1947 לארצות הברית. וולף הייתה אז בת 49 ופתחה בדאלאס בוטיק עם חברתה מרתה דריסן.
בסוף שנות ה-50 הגיעה לשיא הפופולריות שלה בתפקידים ראשיים בבורגתיאטר בהצגות ביקור הגברת הזקנה ומריה סטיוארט. מ-1958 שיחקה בסדרת הטלוויזיה "משפחת לייטנר" שפרסמה אותה בכל אוסטריה. באפריל 1960 החלה ראייתה בעין ימין להיחלש, לאחר שורת ניתוחים שלא הועילו התעוורה בעין זו.
נף הופיעה ב-23 בפברואר 1963 בתפקיד הראשי בהצגת הבכורה של אמא קוראז' של ברטולט ברכט. עד אז הוחרם ברכט באוסטריה. על תפקידה זה אף זכתה בפרס מטעם עיריית וינה. אף על פי שב-1967 התעוורה בעין השנייה ונכנסה לדיכאון עמוק בעקבות זאת היא הצליחה להתאושש ולהציג בתיאטרון, בסרטים וברדיו. בראיון ב-1978, לכבוד יום הולדתה ה-75 סיפרה לראשונה על הסתרתה של לילי וולף בזמן המלחמה.
דורותיאה נף הלכה לעולמה ב-27 ביולי 1986, בגיל 83. קברה מצוי בבית הקברות המרכזי בווינה.

הוקרה והנצחה:

בשנת1980 קיבלה דורותיאה נף ממוסד יד ושם את תואר חסידת אומות העולם.
התואר הוענק לה בטקס חגיגי בבורגתיאטר בווינה בנוכחות שגריר ישראל, מנהל התיאטרון ושחקנים רבים.
ב 2007 נחנך על שמה פארק ציבורי ברובע 7 בווינה.