אריסטידס דה סוזה מנדס | דורות ההמשך

רקע כללי

אריסטידס דה סוזה מנדס היה קונסול פורטוגל בבורדו, צרפת. כיבוש צרפת ביוני 1940 הוביל לבריחתם של עשרות אלפי פליטים, ביניהם אלפי יהודים מצפונה של המדינה דרומה, מתוך כוונה לחצות את גבולה הדרומי אל ספרד ומשם אל פורטוגל שממנה ניתן היה להפליג אל מעבר לים.
ממשלת פורטוגל אפשרה למי שהיו להם ויזות כניסה לארצות הגירה לעבור דרך פורטוגל, אך סגרה את הגבול בפני מי שלא היו להם ויזות כאלה. ההחלטה סגרה למעשה את פתח התקווה האחרון עבור יהודים שניסו לברוח מאירופה ולהימנע מגורל אחיהם הנרדפים. כ-30,000 פליטים, ביניהם 10,000 יהודים, שהו בבורדו בניסיון להשיג את פיסת הנייר שתאפשר להם לצאת מצרפת בשלום.

עזרתו ליהודים+ הגילוי לכך:
סוזה מנדס, קתולי אדוק ואדם טוב לב, חזה במצוקתם הרבה של הפליטים והחליט שלא לציית להוראות המפורשות שניתנו על ידי ממשלתו. הוא הבטיח לרב קרוגר להנפיק ויזות עבור כל מי שיזדקק להן. הוא אף הבטיח שמי שידו לא תהיה משגת לשלם את האגרות עבור הוויזות, יקבל את המסמכים בחינם.
סוזה מנדס הקים משרד מאולתר בתוך הקונסוליה ובעזרת שניים מבניו וכמה יהודים שהמתינו במקום לקבל אשרה, החל להנפיק אשרות מעבר של פורטוגל. השמועות על פעולותיו של סוזה מנדס הגיעו לליסבון, אשר הורתה לו בו במקום להתייצב במולדתו ולתת דין וחשבון על מעשיו.
בהגיעו לליסבון, סוזה מנדס הובא בפני ועדת משמעת פנימית ושוחרר מתפקידו במשרד החוץ. פיטוריו שברו את מטה לחמו ואת יכולתו לפרנס את משפחתו הגדולה. הוא מת חסר פרוטה ב-1954. כשנשאל על מעשיו אמר מנדס: "אם אלפי יהודים סובלים בגלל נוצרי אחד (קרי: היטלר) אז ודאי שמותר לנוצרי אחד לסבול עבור יהודים כה רבים."
רק בשנת 1988, הודות ללחץ בין-לאומי ומאמציהם של בני משפחתו, ממשלת פורטוגל החליטה לבטל את ההחלטה ולהעניק לו רהביליטציה לאחר המוות.

הוכרה והנצחה:
ב-18 באוקטובר 1966, יד ושם הכיר באריסטידס דה סוזה מנדס בתור חסיד אומות העולם.