בעיר זו חיו בני משפחות של 12 איש מחברי המשלחת (משפחות עזריאל נבו, תמרה בורודץ' וצחי מלמד). ביקרנו כאן במוזיאון תרבויות העמים. את פנינו קיבלו באופן רשמי, ומוסיה גרוסמן אחת מהמשתתפות במסע, שמוצאה מאיביה התקבלה בהתרגשות בלחם המקומי. מצאנו כאן תערוכה מפתיעה ביותר: "גאוות האומה –Pride of the Nation כל היהודים המפורסמים שמוצאם מבלארוס תערוכה נודדת משותפת לבלארוס ולישראל שמציינת את פועלם של האישים הללו. על הלוחות מצאנו את האנשים שמוכרים לכולנו:שמעון פרס, מנחם בגין, יצחק שמיר, זלמן שז"ר, חיים וייצמן, אברהם אבן-שושן, דוד שמעוני, חיים סוטין, חנה רובינא, מארק שאגאל, מנדלי מוכר ספרים, אבא אחימאיר, יצחק טבנקין, רבי שניאור זלמן, אליעזר בן-יהודה, מנחם אוסישקין,ברל כצנלסון, ה"חפץ חיים" . אם תרשו לי נימה אישית, בתערוכה זו הופיעה גם התמונה של הסבא שלי, שמואל גרעין-כל, עם ברל כצנלסון בגדודים העבריים. ואני שכל-כך מיהרתי לצלם את כל הפוסטרים בתערוכה לא ראיתי זאת. כשהגעתי הביתה גיליתי את התמונה תוך כדי עיבוד התמונות.
דף לכבוד / לזכר
סבתא יאורה קושצ'ר אליוביץ הי"ד
קושצ'ר זה הוא שם המשפחה של הסבתא לפני נישואיה. היא נישאה לסבא ישראל קלמן אליוביץ בעיירה ז'טל ובאו לאיביה בסוף שנת 1925.הייתה אשה טובת לב וחיוך נעים היה תמיד נסוך על פניה. התגוררה יחד עם סבא ישראל-קלמן הכהן בבניין האבן שבו היה תנור. הייתה אופה ככרות לחם, חלות לשבת וכל מיני עוגות, ומוכרת אותם במחיר השווה לכל נפש ולפעמים ללא כל תמורה. בכל יום שישי לפני כניסת השבת הייתה מכניסה לתנור סיר ענק מכוסה עם צו'לנט וכל עקרת בית שהייתה רוצה הייתה באה עם הסיר שלה כשהוא מכוסה היטב והצ'ולנט שלה בתוכו ומכניסה אותו לתנור למשך הלילה. כמובן שכל זאת ללא תשלום כלשהוא. בשבת בבוקר, לאחר התפילה בבית הכנסת, באו הנשים כדי לקחת כל אחת את הסיר שלה, והסבתא זצ"ל שהייתה לה טביעת-עין טובה ידעה למי שייך כל סיר ומוסרת אותו לבעליה, תוך הבעת ביטחון שהצ'ולנט הצליח ואיחולים לבביים להנאה בסעודת השבת יחד עם כל המשפחה. אצל הסבתא בבית, לאחר הקידוש ולאחר נטילת ידיים ואכילת ה"געפילטע פיש", הייתה סבתא מגישה לבני משפחתה המסובים לשולחן, את הצ'ולנט שלה שהוציאה מהתנור, ומיותר להדגיש כי הצ'ולנט שלה הצטיין בריחו הנעים שהתפשט בכל הבית ושהיה טעים מאד מאד.
הסבתא ז"ל הוצאה להורג ע"י הנאצים הגרמנים יימח-שמם, ונטבחה יחד עם סבא הי"ד ביער סטונוביץ ביום כ"ה באייר תש"ב-1942. השם ייקום דמה ותהא נפשה צרורה בצרור החיים.