דף לכבוד / לזכר

אמי נולדה בטארווף עיירה קטנה בין ורשה לקילצה למשפחה חרדית גדולה, 7 אחים ואחיות וזוג הורים. סבי משה היה חזן בביה"כ המקומי. בבעלות המשפחה היו יערות ושדות ,בע"ח והם חיו ברווחה. ילדותה עברה עליה בטבע באושר רב שנגדם עם כניסת הנאצים לעיירתם בתחילת ספט' 1939. המשפחה חייתה בגטו בעיירה כי חיו במקום מעל 1,000 יהודים. לאחר כשנתיים עמד הגטו בפני חיסול ואביה נתפס באחד הימים ונועד להישלח כעובד כפייה למחנה עבודה. בעצת המשפחה הלכה אמי שהייתה אז כבת 14 אל המפקד הנאצי עם תכשיטי המשפחה על מנת לשחררו. אביה שוחרר ונשלח לביתו ואמי נשלחה במקומו למחנה העבודה פויינה -סקרג'יסט (לא בטוחה באיות השם) ושם עבדה בייצור קליעים לכלי המלחמה הנאצים. היא הצטיינה בעבודתה וסיפרה שמדי פעם זכתה לכיכר לחם נוספת ,דבר שעזר לה לשרוד את המחנה ,למרות שמס' פעמים כמעט ולא הצליחה לעבור את הסלקציות. כשהגיע למחנה אדם מעיירתה לאחר מס' חודשי שהות במקום , הוא הודיע לה שלא נשאר איש יהודי במקום. תקוותה לראות אל משפחתה לא פגה עד לאחר המלחמה. במחנה זה שהתה אמי כ-3 שנים ואח"כ הועברה לברגן-בלזן, ממש לקראת סוף המלחמה והיא שוחררה והועברה לדאכאו - וולך. משם הועברה למחנה העקורים פלדפינג בו פגשה את אבי ניצול שואה מיוון-סלוניקי. הם נישאו במקום וילדו 2 ילדים-אחי הבכורים וחיכו לאישור עלייה לארץ. אמי סרבה בתוקף לקבל ויזה למקום אחר למרות שהוצע להם. בספט' 48 עלו למדינה והתיישבו בחיפה בשל עיסוקו של אבי כמנהל עבודה בנמל חיפה.
אחד הדברים שאני רוצה לשתפכם בו הוא רצונה העז של אמי מתי חוסלו הוריה. כבת למשפחה דתית רצתה לכבד את זכרם ביום בו קרתה השמדתם. ספור הידיעה על כך נתגלגל לידי בהזדמנות הראשונה בה נסעתי לפולין, בארכיון היהודי, הג'יח, נתקלתי במחשב במבוא שרק ע"י הקלדת שם העיירה יכולתי לדעת מתי חוסלו יהודי העיירה ובהם משפחת אמי. כולם חוסלו בטרבלינקה ב-23/10/1941. חזרתי ארצה ואמרתי לאמי :"אמא יש לך יורצייט של המשפחה".
אמא ,הפולניה, ילדה שבעה ילדים וכל אחד ואחת מאתנו נקרא על שם קרוב שניספה בשואה. והיא תמיד טענה וחזרה וטענה שזו נקמתה בנאצים!
אמי נפטרה לאחר סבל רב ממחלת האלצהיימר בגיל 84. עשירה ב-21 נכדים ו-15 נינים ואחד נוסף בדרכו לאוויר העולם בעוד כחודשיים. אשת חייל הייתה ! יהי זכרה ברוך !