תאריך לידה:1917.
תאריך פטירה: התאבד ב-8 במאי 1943.
מקום הלידה: וורשה שבפולין.
עיסוק\מקצוע: לא ידוע.
מקום מגורים במהלך המלחמה: נולד בוורשה ועבר לעיר סלונים שבבלארוס ולאחר מכן חזר לוורשה. בספטמבר 1939 ברח לוילנה מוורשה עקב כיבושה על ידי ברית המועצות. התגורר בוילנה למשך שנה עד לפלישת גרמניה לברית המועצות ואז חזר לוורשה .
מקום ומועד המוות: התאבד ב-8 במאי 1943 בבונקר המפקדה של ה"ארגון היהודי" הממוקם ברחוב מילא 18 בוורשה שבפולין.
סיפורה של הדמות:
אריה וילנר נולד למשפחה יהודית אמידה, אביו היה סוחר ובעל בית חרושת לעיבוד עורות. וילנר גדל והתחנך בבית ספר עברי. בהגיעו לגיל 14 הצטרף לתנועת הנוער "השומר הצעיר" שם פיתח זיקה לארץ והתחבר לחלק היהודי שבו ונהפך במרוצת הזמן לאחד מחברי הנהגת "השומר הצעיר" בוורשה. בתחילת מלחמת העולם השנייה יצא להכשרה בעיר סלונים שבבלארוס במטרה לעלות לארץ ישראל אך דחה את עלייתו לארץ בגלל תפקידי ההדרכה הרבים שהוטלו עליו בתנועת "השומר הצעיר" שבוורשה. בספטמבר 1939 כבשה ברית המועצות את וילנה ומסרה אותה לליטא ועקב כך אריה החליט לברוח מוורשה לוילנה עם קבוצת יהודים למען בטחונו האישי. וילנר התגורר בוילנה יותר משנה ופעל בה למען היהודים עד לכיבוש וילנה על ידי גרמניה, יומיים לאחר פלישת גרמניה לברית המועצות. הוא חזר לוורשה ושם הזהיר את האנשים מפני הרציחות ההמוניות שהחלו במזרח. בוורשה לקח חלק בפעילות מחתרתית ומראו, שהיה כשל פולני אפשר לו לנסוע ולבקר בגטאות ברחבי פולין שנמצאה באותה העת תחת שלטון גרמני. ביוני 1942 עזר לייסד את "הארגון היהודי הלוחם" בפולין ונהיה למעין נציג של הארגון בצד ה"ארי" של וורשה, בניסיון ליצור קשר עם הארגון המחתרתי הגדול ביותר בפולין שנלחם בגרמנים באותה תקופה "ארמייה קריובה"(בתרגום לעברית נקרא צבא המולדת ומטרתו הייתה להילחם בנאצים ברחבי פולין הכבושה לפני שפולין שוחררה על ידי הצבא האדום). אריה הצליח ליצור קשר עם הארגון ואפילו זכה להכרה של "ארמייה קריובה" ב"ארגון היהודי הלוחם". קשר של קרבה נוצר בינו לבין הממונה על המדור היהודי ב"ארמיה קריובה" הנריק וולינסקי. בנוסף לכך קיים קשר קבוע בינו לבין "ארמייה לודובה"(ארגון מחתרתי של פולנים הפעל לצדו של "ארמייה קריובה" אך היה בעל אופי קומוניסטי). באותה העת עסק גם בקניית נשק ובדרכי הספקתו לגטו. אף על פי שאריה וילנר גר ופעל מחוץ לגטו הוא לקח חלק בהכרעות מרכזיות שהיו בגטו ובמבצעי התנגדות שהתרחשו בו. בינואר 1943 לקח חלק בהתקוממות הראשונה כנגד הגרמנים בפולין כמפקד אחת מהפלוגות שנלחמו בגרמנים בשטח הגטו, בחזית שלחמה בגרמנים מתוך הבתים עם נשקים. ב-6 במרץ 1943 נתפס על ידי הגאסטפו כשהוא מחזיק נשק בדירתו. אנשי הגאסטפו ידעו שהיה לאיש חשוב ב"ארגון היהודי הלוחם" ולכן עינו אותו במשך שבוע וכשלא הצליחו להוציא ממנו מידע, שלחו אותו לבית הסוהר 'פאביאק'(שימש כמקום כליאה לאנשים הנחשדו על ידי הגרמנים כמי שמסייע ליהודים),לאחר שהתגלתה יהדותו אריה הועבר למחנה העבודה ברמבטוב שהיה בקרבת העיר וורשה. במחנה העבודה הצליח להודיע לחבריו היכן הוא ואורגן מבצע חילוץ כדי לחלץ את אריה ממחנה העבודה. את מבצע החילוץ אירגן הנריק " הנייק " גרבובסקי שהיה חבר בתנועת ה"צופים" הפולנית ולאחר הצלחת חילוצו של אריה ממחנה העבודה הסתיר אותו בביתו עד שהוסדרה העברתו לגטו. למרות שהיה חלש מהעינויים שעבר החליט להמשיך לפעול במחתרת היהודית למרות מחאות חבריו שניסו לשמור עליו, ועל מחאותיהם אמר: "אינני רוצה להישאר בחיים ולחיות חיי עבדות ושפלות, בעוד רוב אחי נשמדים. ברצוני למות מות גיבורים, מוות של כבוד". בתחילת המרד הגדול בוורשה שהתרחש בין אפריל למאי בשנת 1943 היה פצוע ברגלו אך השתתף בכל זאת במאבק בגרמנים. כשהגרמנים גילו את בונקר המפקדה של "הארגון היהודי הלוחם" שהייתה ברחוב מילא 18, וילנר היה שם וקרא למורדים שהיו בבונקר להתאבד כדי שלא יתפסו על ידי הגרמנים ונמנה עם עוד 80 לוחמים שנהרגו בבונקר. הוריו ואחיותיו הסתתרו והשתלבו בין הפולנים בוורשה ולכן ניצלו.
