פרימה (גלמיץ) פלדמן
פרימה פלדמן נולדה בשנת 1880 בעיירה ורקוביץ' שבחבל והלין שבאוקראינה- ורקוביץ נוסדה באמצע המאה ה 16. העיירה מנתה 1500 יהודים אשר רבים מהם גורשו מהכפרים בעקבות הגזירות שאסרו על יהודים לגור בכפרים. הוריה היו אהרון ודבורה גלמיץ, פרימה הייתה אחות שלישית מתוך 7 ילדים:
דוד גלמיץ, ירחמיאל גלמיץ, משה גלמיץ , פייגה רוטבלט, אברהם גלמיץ וציפר לומר.
בהמשך התחתנה עם משה פלדמן ולהם נולדו 3 ילדים, יונה, מיכאל ופלטיאל. משה היה בעל תחנת קמח בעיירה ועסק בסחר עם תושבים צ'כים מהאזור ופרימה הייתה עקרת בית. בגיל ארבעים נפתר משה מסיבות טבעיות.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, באחד בספטמבר 1939 , כיבוש פולין ע"י הגרמנים וחלוקתה על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, מצאו עצמם יהודי ורקוביץ והעיירה הסמוכה אוזיראן תחת השלטון הסובייטי.
תנאי החיים הורעו אמנם, במשך שנתיים המשיכו היהודים לחיות בשלווה יחסית .
ביוני 1941 הופצצה ורקוביץ' וסביבתה ע"י מטוסים גרמנים ותוך זמן קצר כיתרו חיילים גרמנים את האזור.
הם שעטו לתוך העיירה על אופנועיהם, פשטו על בתי היהודים בזזו והרסו מכל הבא ליד. למחרת היום הודבקו כרוזים המצווים על היהודים להביא אל כיכר השוק כל מטבע זר, כלי כסף וזהב, תכשיטים ויהלומים אשר ברשותם ולמוסרם לידי הגרמנים.
כעבור יום נוסף צוו היהודים לענוד סרט עם מגן דוד ונאסר עליהם לצאת מהבתים מתחילת החשיכה עד אור הבוקר.
מדי יום נודעו גזירות חדשות. הגרמנים התחילו לתפוס יהודים ולהעבידם בתיקון הכביש רובנה-דובנה, ואחר כך בהצבת פסי הרכבת.
חודשים של אימה ופחד, השפלות, עינויים ועבודת פרך עברו על יהודי ורקוביץ ואוזיראן.
לקראת חג הפסח של שנת 1942 צוו לסגור את עצמם בתוך גטו. ורקוביץ חולקה לשניים ובחלק הקטן יותר נאלצו להצטופף כל יהודי העיירה.
לפני חג השבועות נפוצה השמועה, כי שבויים רוסיים, בפיקוח הגרמנים חופרים בורות ביער מאחורי אחוזתו של גרופרמן.
ארבעה ימים אחרי שמחת תורה, בכ"ז בתשרי תש"ג, 8 באוקטובר 1942 ראשיתו של הסתיו, יהודי גטו ורקוביץ ואוזיראן הובלו אל הבורות שהיו חפורים.
2350 גברים, נשים, נערים, נערות וטף נורו למוות בידי החיילים הגרמנים והשוטרים האוקראינים. על גופותיהם שנערמו שכבות שכבות שפכו האוקראינים דליים של סיד, ביניהם גם פרימה, אחיה משה, אברם, ציפורה ,בנה של פרימה פלטיאל אשתו ציביה וילדם בן השנה.
