דף לכבוד / לזכר
- סיפורה של הדמות לפני המלחמה
אדולף נולד וגדל בסופיה, בולגריה. כשגדל נסע ללמוד רוקחות באוניברסיטת וינה , אוסטריה. הוא חזר לבולגריה לעבוד כרוקח בבית המרקחת של המשפחה.
אדולף התחתן עם מתילדה ונולדו לו שלושה ילדים לפני המלחמה ; יעקב, אלברט (ברטו) ומשה. הוא פתח בית מרקחת בסופיה.
סיפורה של הדמות במהלך המלחמה
בולגריה חתמה על הסכם ידידות עם גרמניה הנאצית, מה שהבטיח הגנה לאזרחיה של בולגריה, למעט היהודים.
בתחילת המלחמה זרקו הנאצים-הבולגרים אבנים גדולות על בית המרקחת שלו ועל בנו אלברט. אלברט נפצע קלות, קיבל סוכרת נערים, ומאז מצב בריאותו רק הידרדר. אלברט היה מאד מוכשר ולמד רפואה באוניברסיטה. הוא נפטר בגיל 23 בבית חולים בשוויץ.
בשנת 1941 החל בית הנבחרים הבולגרי להוציא חוקים נגד היהודים. היהודים היו חייבים לענוד על בגדיהם מגן דוד צהוב, ואסור היה עליהם לגור ברחובות ראשיים. אחרי חודש יצא חוק חדש שאסר על היהודים לגור בסופיה. משפחת משיח עברה לגור בראזגרד. כל רכושם ניתן לנאצים והותר להם לקחת איתם רק מזוודה קטנה לכל אחד. ראזגרד הייתה מרוחקת כ-800 קילומטרים מסופיה. בראזגרד לא היו נאצים גרמנים, אלא רק שוטרים בולגרים (שהיו שם בפקודת הנאצים). רוב האוכלוסייה הייתה טורקית. על הטורקים המלחמה לא השפיעה ולא הייתה אצלם שום שנאה לדת או לאום. על היהודים נאסר להיות מחוץ לבתים לאחר השעה 7 בערב.
באותה שנה אדולף השמיע דברי זלזול בנאצים. שכן שמע אותו והלשין עליו והוא נשלח למחנה ריכוז בשם איגנטייבו, בגבול עם טורקיה, שם ספג יחס קשה. כשחזר משם מעולם הוא לא שב למיטבו.
לאחר המלחמה
השלטון בבולגריה הפך לקומוניסטי, שהחרים את כל הרכוש בבולגריה. החיים היו קשים ולא נוחים. בחשאי הגיע שליח מארץ ישראל ואירגן את יהודי בולגריה, שרצו לנסוע לארץ ישראל. בנובמבר 1948 נסעו אדולף ומשפחתו לארץ ישראל. הם הגיעו לארץ ישראל עם מטען של 25 קילוגרם לכל אחד. עם מתילדה עברו לגור בחיפה.
בישראל מצבו הבריאותי של אדולף המשיך להיות רע, והוא נפטר ב1977.
מימין לשמאל שורה ראשונה, ברטו ויעקב
שורה שנייה אדולף, משה ומתילדה