אירועים מרכזיים בחייו לפני המלחמה-
ב-1919 הוא מתמנה לפרופסור להיסטוריה בשטרסבורג, חבל שסופח לצרפת, ומתקבצים בה מספר דמויות חשובות וביניהן – לוסיין פברה. יחד עם פברה וסוציולוג בשם מוריס הלבווקס הוא מעביר את זמנו באוניברסיטה. שם נוצר החיבור בין ההיסטוריה למדעי החברה החדשים. במשך כ-15 שנים בלוך מלמד באוניברסיטה ועם חבריו הוא משנה את ההיסטוריה ומפתח אותה לתחום מדעי במדעי החברה.
ב-1924 הוא מפרסם את ספרו הראשון שכותרתו "המלכים מחוללי הנס", שעוסק בתופעה אזוטרית – למסורת שהייתה קיימת בצרפת ובאנגליה, ולפיה הם יכולים לרפא מחלת עור בעזרת מגעם. התופעה הייתה מאוד שולית ולא חשובה. בלוך הגדיר את ספרו כתרומה להיסטוריה הפוליטית של אירופה. כבר במחקר הזה גיבורי המחקרים הם לא המלכים אלא ההמונים שמאמינים בהם. באותן שנים הוא כותב מאמרים רבים. הוא מגויס, על רקע המלחמה והאמונה שההיסטוריונים יכולים להתגבר על המסורת של ההיסטוריה הלאומית, להיות פעיל בארגון כנסים של היסטוריונים .
יחד עם פברה הוא מייסד כתב עת בשם "annales ", שנחשב עד היום לכתב העת ההיסטורי החשוב ביותר בצרפת ואולי בעולם כולו. בלוך ופברה הופכים את כתב העת לכלי לכלל ההיסטוריונים.
ב-1931 הוא מפרסם מחקר שמבוסס על תצלומי אוויר של המלחמה על ההיסטוריה הקרקעית של צרפת.
ב-1936 הוא מקבל מינוי לאוניברסיטת פריז ושם הוא יושב בשנותיו האחרונות.
ב-1939 מפרסם את ספרו הידוע והחשוב ביותר על החברה הפיאודלית, שנחשב עד היום כחשוב ביותר במחקר על הפיאודליזם.
קורות חייו בזמן המלחמה-
במלחמת העולם השנייה הוא משמש כקצין אספקת הדלק של הצבא הצרפתי. הוא בין אלה, שנמצאים בחוף דנקרק מכותרים על ידי הצבא הגרמני. הוא בין אלה שמפונים מדנקרק ב-1940 והוא מגיע עם החיילים לאנגליה וחוזר אח"כ לנורמנדי בצרפת.
בספר, שיכתוב כמה שנים אחר כך, "אפולוגיה על ההיסטוריה", הוא תוהה האם יש אחריות להיסטוריונים למלחמה שחינכו את האומה. כותרת הספר, כהגנה על ההיסטוריה, מעידה כי זאת שאלה שבזמן המלחמה מעיקה על בלוך – למה אנו מתכוונים כשאנו אומרים היסטוריה.
ביוני 1940 בלוך חוזר לביתו וכותב תוך חודש ספר שכותרתו "המפלה המוזרה". טענתו העיקרית בספר היא, שהמפלה איננה רק צבאית אלא מוסרית ואינטלקטואלית.
כיהודי מצבו של בלוך קשה במיוחד והוא בין המלומדים היחידים, שממשיך ללמד בצרפת באוניברסיטאות. הוא עוזב את פריז עם משפחתו ויש לו אפשרות לעזוב את צרפת משום שהוא מלומד ידוע אך הוא לא עוזב.
הוא פועל במחתרת באזור ליאון וממרץ 1943 עד מרץ 1944 הוא פעיל במחתרת כאיש מרכזי וחשוב בארגון. הוא נאסר על ידי הגסטאפו ומאסרו פורסם בעיתון גרמני. הוא מעונה וביוני 1944 הוא מוצא להורג כמה שבועות לפני שחרור פריז.
