בחרתי להנציח את סבתי מצד אבא, חנה ( ננה ) ברדין.
חנה נולדה ב4 ביולי בשנת 1928 וגדלה בורשה שבפולין, הייתה בת יחידה לשלום והניה וולפשטיין. אביה היה רופא ואמה אחות, היא גדלה והתחנכה בצורה מושקעת וטובה, הצטיינה בלימודים.
ב-1 בספטמבר 1939 החלה גרמניה בהפצצות כבדות ביותר של ערי פולין בכלל, וורשה בפרט. הפצצות אלו היוו את תחילתה של מלחמת העולם השנייה. במהלך הימים בהם התנהלה המערכה נספו בורשה כ־8,000 יהודים. במהלך מלחמת העולם השנייה היה מרכז פולין, כולל ורשה, תחת שלטון גרמני.
בזמן זה הגרמנים התחילו לפלוש לורשה, ננה הייתה בת 11 והוריה החליטו לברוח לעזוב את ורשה. אביה גויס לצבא הפולני ( צבא אנדרס ) כרופא. ננה , אמה, ובת דודתה צשה ברחו למזרח פולין. הן עברו דרך קשה, של קילומטרים רבים, ברגל ובכפור. ממזרח פולין הן הוגלו לסיביר על ידי הסובייטים וצשה בת דודתה של ננה בחרה לברוח לצרפת שם התחתנה עם נוצרי והתנצרה. במהלך המלחמה לא היה בין ננה וצשה שום קשר, ננה לא ידעה האם צשה הצליחה לשרוד.
שלום, אביה של ננה, היה בין המתגייסים לצבא אנדרס מתייחס לצבא הפולני במזרח או הכוח הפולני המזוין בברית המועצות . היה זה כוח צבאי פולני שהוקם בברית המועצות במלחמת העולם השנייה שמיועד להילחם לצד בנות הברית מחוץ לרוסיה . בין המתגייסים לצבא זה היו אלפי יהודים, שחיפשו דרך להשתחרר ממחנות הכפייה ולעזוב את ברית המועצות.
משפחותיהם של כמה מאות מהחיילים היהודים, ביניהן ננה ואמה, הצטרפו לצבא אנדרס במסעו לאירן, איתם גם באו 716 ילדי טהראן, ננה ואמה היו חלק מקבוצה זו. אמה של ננה, הניה, הייתה האחות שליוותה את הקבוצה.
עם הגיעו של צבא אנדרס לאיראן בשנת 1942, הקימה הסוכנות היהודית בטהראן מחנה לידי הקבוצה, ריכזה בו את 716 ילדי הקבוצה וארגנה את עלייתם לארץ ישראל, יחד עם צבא אנדרס. ילדי טהרן , ביניהם ננה והוריה, עלו לישראל דרך הים מקראצ'י (אז הודו, כיום פקיסטן ) לפורט סעיד שבמצריים ומשם ברכבת לרחובות. בהגיעה של הרכבת לרחובות ב18 לפברואר 1943, התקבלו הילדים בקבלת פנים המונית ודבר בואם היה כיום חג בישוב. ילדי הקבוצה פוזרו בקיבוצים שונים שם גדלו והתחנכו. ילדי טהרן היו הקבוצה הגדולה הראשונה של ניצולי שואה שהגיעה לארץ ישראל - פלשתינה, מאירופה הבוערת. פעילי המחלקה לעלית הנוער של הסוכנות היהודית קיבלו את פניהם של ילדי טהרן ודאגו לקליטתם.
ננה והוריה התיישבו בתל אביב ברחוב המלך ג'ורג'. אביה פתח קליניקה כרופא ילדים והפך לרופא מבוקש בעיר תל אביב המתפתחת. הוריה של ננה גידלו אותה באהבה ובנתינה גם כאשר עברו לארץ ישראל.
לאחר מספר שנים, התגייסה ננה לצבא ההגנה לישראל החדש. לאחר הצבא, החלה ננה ללמוד רוקחות באוניברסיטה העברית וסיימה את לימודייה בהצטיינות (מספר רשיון 005)
בהיותה בת 27, פגשה ננה את שמוליק. הם נישאו לאחר כשנתיים , עזבו את תל אביב ועברו לגור בבר שבע. לאחר מספר שנים, נולד בנם היחיד רון, אשר הסב לננה ושמוליק אושר רב ונחת. בספטמבר 1983, נפטר שמוליק וננה עזבה את באר שבע לתל אביב. שם למד רון בנה רפואה, והקים משפחה. ננה יצאה לפנסיה, ובילתה את שארית חייה ברחוב דובנוב, מוקפת משפחה וחברים, מבלה, נוסעת ומטיילת.
בהיותה בת 78 חלתה ננה בסרטן. נאבקה במחלה 3 שנים, ונפטרה בגיל 81.
