דף לכבוד / לזכר
אלחנן, סבי, נולד בתאריך 26.5.1932 בוינה והיה בן 7 בתקופת המלחמה. סבי עלה לאר בשנת 1934 כשהיה בן שנתיים מאוסטריה, עם אביו, אמו ואחיו חיים שהיה בן 9 בזמן המלחמה. הוריו היו בתפקידים ממשלתיים:אביו, ארתור עבד במשרד לניהול חשבונות ממשלתי ואמו, בינה בחינוך בית ספר ממשלתי(לימדה ספרות).
כשהיטלר עלה לשלטון ב-33 פיטרו את כל העובדים היהודיים הממשלתיים. לאחר שהוריו פוטרו אביו התייעץ עם השגריר הבריטי בוינה מה לעשות (מפני שהוא במקור מבריטניה ובעל אזרחות בריטית) וזה הציע לו לעבור לפלשתינה-ארץ ישראל, שם היה מנדט בריטי. המשפחה עלתה בעליה החמישית.
בגלל הדרכון הבריטי המשפחה יכלה לעזוב אחרי ליל הבדולח וכך כל שאר המשפחה של אביו עברה לבריטניה ב-38.
לאביו היו עוד חמישה אחים בוינה. טילדה אחותו ובתה אריקה נסעו לארצות הברית וניצלו. לוטה אחותו נשארה באירופה ונספתה עם בעלה ביוגוסלביה, התאריך אינו ידוע. אוסקר, אחיו נספה בשואה גם כן, ושאר האחים: מנדי, וולטר ובנג'י שרדו גם הם.
מצד אמא של סבי אחיה, מוניו נספה בשואה גם כן.
כיום: סבי התחתן עם יהודית לבית יוסימוב בשנת 1953 ונולדו להם שתי בנות: שירלי, שכיום בת 56 וסיגל (אמא שלי) שכיום בת 49, ויש לו 5 נכדים: נועה, עידו, לירי, יובל ורוני. במהלך השנים סבי עסק בתעשיות ובניהול מוסדות. הוא ניהל את בית הספר הגדול בארץ אורט יד סינגלובסקי, ואחר כך ניהל חברת היי טק בתעשרה-סנגלו וארקו. לאחר מכן ניהל את בית הספר להנדסאים באוניבסיטת תל אביב ואז הקים וכיהן כנשיא של המכללה האקדמית הראשונה בתל אביב-מכללת אפקה וגם עבד כיועץ. במהלך חייו זכה בפרסים : פרס החינוך של תל אביב, פרס רומיסיאנו לכלכלה, פרס החינוך לתעשייה משרת החינוך, ונשיא התאחדות התעשיינים דב לאוטמן.
זכרונות מבני המשפחה: סבי קטן מכדי לזכור זכרונות שלפני המלחמה אולם עד היום יש קשר הדוק עם הנכדים של כל האחים, כולל אלה שהיגרו לאנגליה, לארצות הברית וכו, וכל שנה הם באים לבקר בישראל.