דף לכבוד / לזכר
auto play
play music
סיפור חיים
קטע מספרו של שלמה טאוב: "לא ידענו....כי כל כך הרבה מכם...נשארו כאן!"
" אמא (סופיה טאוב) מספרת:
"זה קרה ב- 28 באוקטובר 1942:
כבר לא יכולתי לעבוד בבית החרושת של "גולד", ושלחו אותי עם קבוצות של עובדים לעסוק בעבודות יזומות בפלאשוב. כבר התחילו בהכנת המחנה שם. אותו יום היתה בגטו קראקוב אקציה. לאחר שקבוצות העבודה יצאו משערי הגטו (אני ביניהם), החלו אנשי הSS לערוך חיפוש בכל הבניינים בגטו. הם רצחו במקום כל מי שהיה לו קשה ללכת, לאחר שהוציאו אותם מהבתים. את השאר צרפו למשלוח לבלזץ.
אמא שלי היתה ביניהם".
חזרתי הביתה נסערת. חפשתי את אימא בכל הבניין. קראתי" "אמא, אמא" חשבתי שאולי היא הצליחה להתחבא באיזה שהוא מקום.
השכנים שראו אותי – אלו ששרדו את מרחץ הדמים אמרו לי: "אל תדאגי – לקחו אותה לעבודה".
"נשארתי לבד".
קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
מחוות | נרות
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text