גדליה ונדר –
נולד בעיר ביאליסטוק שבפולין בשנת 1933.
אביו אליעזר היה תפר ואמו חיה הייתה תופרת.
הוא גדל בבית בו המצב הכלכלי היה טוב אך הם לא היו עשירים והם לא היו משפחה דתית בכלל.
כשהיה בן 8 הגרמנים הגיעו לביאליסטוק .
הוא התחבא עם משפחתו ועם עוד 300 יהודים בקורת גג של אחד מהבניינים .
כשהגרמנים הגיעו לחפש יהודים בפעם הראשונה הם לא מצאו אותם אך בפעם השנייה הגיעו עם כלבים ומצאו יהודי אותו הפכו לשוטר שניסה לשכנע אותם שאין כמעט אנשים בגג אלא רק מעטים .
הגרמנים לא הקשיבו לו והתחילו לירות על התקרה , יהודים רבים נהרגו והשאר נשלחו לגטו ביאליסטוק.
אחרי זמן שהיה בגטו נשלחו גדליה ומשפחתו לרכבת הלוקחת אותם למחנה ההשמדה טרבלינקה.
במהלך מסעם ברכבת אביו של גדליה שבר את החלון וזרק את גדליה ואחותו הקטנה אל מחוץ הרכבת. גם הוריו קפצו דרך דלת הקרון שנפרצה גם כן .
הגרמנים ירו לכל עבר מן הגגות של הרכבת אבל במזל לא פגעו בגדליה.
אחרי הרכבת הייתה עגלה בה הפולנים "סיימו את מלאכת הגרמנים" ולקחו את הגופות של היהודים . גדליה הלך אל העגלה ומצא בה את גופת אחותו ואת אמו שהייתה חיה אבל עם רגל קטועה .
ע"פ דבריהם של הפולנים גם אביו מת .
הפולנים חסו על חייו והאיצו בו לברוח כי גרמנים נוספים רכבו על אופניים אחרי הרכבת ווידאו שכל היהודים מתים .
גליה ברח והתקיים במשך זמן רק מאכילת שלג .
הוא נדד בין עשרות כפרים והתקיים מגניבות , הוא היה מתגנב לאורוות כדי לשמור עליו מהקור והיה אוכל את הביצים שהיו באורווה .
לאחר כמה זמן הגיע לכפר בו השריף של הכפר אימץ אותו להיות רועה צאנו .
השריף היה לוקח אותו לכנסייה ומלמד אותו את תפילות הנוצרים ואת שמו שינה לשם פולני סטשק.
אחרי סיום המלחמה קם ארגון לאיסוף יהודים הניצולים ואחד משכני הכפר שקינא מאוד בשריף שיש לו רועה צאן ללא תשלום הלך להלשין שאצל השריף נמצא יהודי.
זוג יהודי הגיע כדי לקחת את גדליה בשביל להחזיר אותו למשפחתו אך הוא סירב אבל נלקח לבסוף.
הוא הרגיש נוצרי והאמין שבגלל שמו הפולני והדת החדשה שלו ניצל .
הזוג היהודי רצו לאמץ אותו מאוד אך חלק מחובתו היה למצוא את משפחתו במידה ויש לו.
הוא מצא את סבו ואת דודתו שחיו בפלסטינה והחליט לנסוע אליהם ולא ללכת עם הזוג היהודי לאמריקה.
כשהגיע לארץ היה בן 13, הוא התגורר עם סבו בחיפה לזמן מה אך הם לא הסתדרו כי סבו היה יהודי דתי מאוד ועבר לגור עם דודתו.
אבל גם איתה לא הסתדר מכוון שהיא הייתה לוקחת לו את המשכורות שהשיג מעבודות קטנות שעשה.
בגיל 15 החליט לעבור לתל אביב וביקש עבודה בלשכת העבודה לנוער שם נתנו לו עבודה כשליח של חברת מקורות.
הוא שירת בחיל האוויר כאפנסאי של חלקי חילוף למטוסים.
כשהלך לחתונה של אחד מחבריו הקרובים פגש את אהבת חייו חיה איתה יצא והתחתן איתה לאחר שנה בשנת 1955.
הם התפרנסו מעבודתו של גדליה במקורות וחיה הייתה עקרת בית.
הם עברו לגור בחולון בשנת 1958 ונולדו להם 3 ילדים .
חיה נפטרה בשנת 1988.
כשהיה בן 76 החל להתגורר בבית אבות ביפו והיה סבא ל8 נכדים .
גדליה ונדר נפטר בשנת 2013 כשהיה בן 80.
הקשר שלי אליו הוא שבתו הקטנה מירי היא חברה קרובה של אמי שגדלו יחד בחולון.
