סיפור חיים
תדיאוש גבטנר נולד ב18 לנובמבר 1897 בוורשה, פולין, למשפחה ידועה ועשירה מאוד.
תדיאוש היה סוחר ספרים במקצועו, אך ב- 1911 הקים את קבוצת הכדורגל "פולניה וורשה", מועדון שבו שיחקו בני מיעוטים למיניהם (כולל יהודים), דבר שלא היה נהוג בפולין באותה התקופה. תדיאוש שימש כקפטן הקבוצה.
ב- 1939 עם פרוץ המלחמה התנדב תדיאוש לצבא הפולני ושירת בחטיבה מיוחדת של חייל הפרשים. במהלך המלחמה נפל תדיאוש בשבי ונכלא במחנה שבויים בליטא; אך תדיאוש הצליח לברוח לאחר כמעט כשנה בשבי ולאחר מסע ארוך ומפרך הצליח לחזור לביתו בוורשה.
תדיאוש ראה בהצלת יהודים חובה אנושית מכיוון שהאמין שכל בני האדם שווים מעצם היותם בני אדם. לכן כאשר ב- 1942 פגש אדם, אשר עבד עם אביו, וביקש ממנו שיעזור לו להגן על משפחה יהודית בשם משפחת אברהמר, אשר נמלטו לוורשה לאחר ששרדו טבח שערך בגטו בסקווינה, (טבח שבו 90% מיהודי הגטו נרצחו בן לילה), הסכים תדיאוש מיד. תדיאוש החביא את משפחת אברהמר בביתו ואף ניסה להשיג עבורם תעודות זהות מזויפות, אך כשל. כאשר אב המשפחה, סלומון אברהמר, נזקק לטיפול רפואי דחוף השתמש תדיאוש בקשריו הרבים והצליח להבריח לביתו רופא מנתח פולני. כעבור שנה נתפסה משפחת אברהמר, כנראה בעקבות הלשנה, בביתו של תדיאוש, אך תדיאוש שיחד את השוטרים הפולניים בסכום כסף עצום על מנת שלא יסגירו את משפחת אברהמר לגסטפו.
בפברואר 1944 שיחד בעזרת קשריו במחתרת הפולנית פקידים פולנים והצליח להבריח את בני משפחת אברהמר להונגריה. אשר נחשבה למקום בטוח יחסית ליהודים באותם הימים.
באוגוסט 1944 השתתף תדיאוש במרד וורשה ונפצע אנושות במהלך הקרבות הקשים. לאחר הקרב קטעו הרופאים את רגלו הימנית ושתי ידיו בניסיון נואש להשאיר אותו בחיים. אך כל זאת לשווא. ב- 14 לאוקטובר 1944 נפטר תדיאוש מפצעיו.
בזכות ההקרבה ואומץ הלב של תדיאוש הצליחה לשרוד משפחת אברהמר ועלתה לישראל בסיום המלחמה. בשנת 1981 הוענק לתדיאוש גבטנר התואר "חסיד אומות עולם" על מעשיו והקרבתו למען משפחת אברהמר, בפרט, ויהודי וורשה, בכלל.
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
מחוות | נרות
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
