רוז'ה בז'ז'ינסקי היא בת דודתה של סבתי
סיפורה של רוז'ה לפני המלחמה:
סבתי, רותי, פגשה את בת דודתה רוז'ה, כשהן היו בנות ארבע (הן היו בגיל זהה). סבתי מתארת את רוז'ה כילדה מלאה שחורת שיער. סבתי זוכרת את רוז'ה כשהן נפגשו, אך הן לא יכלו לדבר יחד כי רוז'ה ידעה רק פולנית וסבתי רותי ידעה רק גרמנית.
משפחתה של רוזה הייתה שומרת מסורת.
רוז'ה היא הבת של אח של אבא של סבתי. אח של אבא של סבתי היה גדול ממנו בשלוש שנים וקראו לו חיים (דוד חיים- הדוד של סבתא שלי). לחיים הייתה חנות בדים. לאימא של רוז'ה קראו חנה'לה, ולאחיה שהיה גדול ממנה בערך בארבע שנים, קראו מרדכי.
אבא של רוז'ה ואבא של סבתי רותי, אלימלך, התכתבו רבות מפולין לגרמניה ומגרמניה לפולין. הם שלחו מכתבים רבים, אך המכתבים נגנבו בפריצה לדירה של סבתי, ונשאר רק מכתב אחד: במכתב מבקש סבא של רוז'ה, אבא של אלימלך ושל חיים, אברהם משה, מאבא של סבתי, אלימלך, לשלוח לו כסף בכדי לעזור להם להתקיים. המכתב משנת 1929 מעיד על כך שמשפחתה של רוזה הייתה ענייה ושהם נזקקו לעזרה.
*המכתב מצורף בסוף העבודה- פעם אחת ביידיש ופעם אחת בתרגום לעברית מיידיש.
מתוך דו השיח של הוריה של סבתי ומהסיפורים שהם סיפרו לה, הצליחה סבתי להבין כי משפחתה של רוז'ה ענייה ושאין להם כסף. היא אינה יודעת אם אבא שלה הצליח לשלוח כסף לאבא של רוז'ה, אך משערת שלבסוף עזר להם בדרך כלשהי, ועד כמה שהיה יכול.
בסוף ספטמבר 1938 עלתה סבתי יחד עם משפחתה לארץ ישראל מגרמניה, כשהיא בת חמש לערך. היא גרה ונולדה בעיר קלן. יום לפני העזיבה נכנס לחנות קונה, שהיה גם ידיד של אלימלך, ואמר לו מיד לקחת את משפחתו ולצאת מגרמניה, ולא ציין מדוע. הוריה של סבתי הבינו שצריך לצאת מגרמניה וכך עשו כבר למחרת היום.
משפחתה של רוז'ה לא באה יחד עם משפחתה של סבתי, כיוון שהם היו עניים ולא היה להם מספיק כסף.
סבתא שלי זוכרת שקיבלה מרוזה טבעת ועגילים כתודה על שמלה שאימא שלה סרגה במיוחד בשביל רוז'ה. רוז'ה שלחה זאת מוורשה לקלן.
סיפורה של רוז'ה במהלך המלחמה:
לא ידוע לסבתי דבר לבד מזאת שמשפחתה של רוז'ה חיה תקופת מה בגטו וורשה, לאחר מכן- דבר לא ידוע. מידע זה ידוע לה כתוצאה של חקירה של אבא שלה, שערך שיחות עם אנשים שהכירו אותם בגטו. ככל הנראה כל בני המשפחה, כולל רוזה, נספו.
מקום המוות, מועד המוות, מועד הפרידה מבני המשפחה ודרך המוות- אינם ידועים.
