מרדכי נולד בשנת 1877 בשם מרקוס ברטיג בעיר קרקוב בפולין.
הוא היה בן למשפחה ענייה, למד בחדר עד שהיה בן 10 בלבד, שכן נאלץ לעזור בפרנסת משפחתו.
מרדכי עזר בנגרייה המשפחתית אך בשל היותו חלש, יחסית, שיפץ רהיטים יחד עם
אחיו.
בנערותו התעוררה אצלו תשוקה לתיאטרון, לשירה, לספרות ולמוזיקה. בסוף שנת 1905 פרסם את שיריו הראשונים וכתב ביקורת תיאטרון. גבירטיג לא ידע לקרוא תווי מוזיקה ולא הוא הלחין את יצירותיו.
בעשור של 1925-1935 התפרסמו שיריו של גבירטיג בקרקוב.
גבירטיג היה משורר הפשטות היהודית ובשיריו ביטא את הרגש של העם היהודי במזרח אירופה.
שיריו הושמעו בתיאטרון, בעצרות ובתוכניות רדיו בקרקוב. בזמן מלחמת העולם השנייה הופצו שיריו בגטאות ובמחנות. שירו - ס'ברענט – שנכתב ב1938 בעקבות הפוגרום בפשיטיק היה נפוץ מאוד בקרב הנוער בגטאות, והביע נכונות להיאבק מאבק חמוש בנאצים. הוא היה כסיסמה שבאמצעותה פנו לגיוס היהודים למרידות.
יצירותיו במהלך המלחמה נחלקו לשלושה חלקים-
1-בקרקוב הכבושה, מה- 5 לספטמבר 1939 ועד ה-24 באוקטובר 1940. גבירטיג נאלץ לעבור לכפר לאגיבניקי. בין השירים שכתב בולט שיר בשם ס'טוט ווי, שביטא כעס והאשמה כנגד הפולנים שלמרות סבלם מהנאצים שמחו לאיד וצחקו על סבל היהודים.
2- תקופת לאגיבניקי, מסוף אוקטובר 1940 ועד אביב 1942. בשיריו אלו ביטא געגועים ותקווה.
-תקופת הגטו מאפריל 1942 ועד להירצחו ב4.6.42.
למרדכי היו כשרונות דרמטיים ומכריו ניבאו לו עתיד כשחקן גדול.
גבירטיג תמיד ראה עצמו כאיש עשיר, לא מבחינה חומרית אלא מבחינה רגשית. הייתה לו נפש גדולה ועשירה, רגישה לכאב הזולת ולחוסר צדק. הוא לא רצה לבקש מאדם חוב, שהיה חייב לו, כי חשש לבייש אותו בפני רבים ורק המחשבה על כך הסעירה אותו עד דמעות.
גבירטיג היה בעל לבלומה ואב ללולה (ליאונורה), שפרה (שרלוטה) וחווה (אווה), שנספו גם הן בשואה.
לולה ביצעה בחן ובכישרון את שיריו של גבירטיג.
רוב שיריו של גבירטיג התבססו על אירועים אמיתיים שקרו.
למרות פרסומו הרב נשארו גבירטיג ובני משפחתו משפחה קשת יום עד סוף חייהם.
