EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
אטילה פטשאואר
1904-1943
יוצר הדף: אלון בלסיאנו קשר לדף: אחר
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

אטילה פטשאוואר נולד ב-14 בדצמבר 1904 בעיר בודפשט, הונגריה.

פטשאוואר החל להתחרות בסיף בגיל עשר. הוא היה כשרון עולה וכבר בגיל 19 זכה במדליית זהב באליפות אירופה. הוא כונה ד'ארטניאן על שמו של המוסקיטר הרביעי בספר "שלושת המוסקטרים". פטשאואר זכה במדליית זהב קבוצתית ובמדליית כסף אישית באולימפיאדת אמסטרדם  ובמדליית זהב קבוצתית באולימפיאדת לוס אנג'לס . בנוסף זכה במשך הקריירה שלו באליפויות עולם רבות, ונחשב לאחד הסייפים הטובים בעולם באותה התקופה.

לאחר שפרש מקריירת הסיף עבד פטשאואר כעיתונאי. עם  פרוץ  מלחמת העולם השנייה  החל משלוח הגברים מבין יהודי הונגריה למחנות העבודה במזרח. בתחילה היה פטשאואר מוגן בשל היותו ספורטאי עבר ידוע, אך לאחר שנעצר בבדיקה שגרתית, ושכח את ניירותיו בבית, נשלח למחנה העבודה דמידובקה באוקראינה .


קרולי קרפטי, ספורטאי יהודי נוסף שהיה במחנה זה, סיפר על מסדר שנערך באחד הימים לאסירים במחנה. בין השומרים היה קצין בשם קלמן צ'ה. צ'ה היה חבר הנבחרת האולימפית של הונגריה  ברכיבה באותה אולימפיאדה ב-1928. צ'ה הוציא את פטשאואר, חברו לנבחרת, מהמסדר כדי להתעלל בו. הוא הופשט ובקור המקפיא הוכרח לטפס על עצים בשלג ולצווח צווחות תרנגול כשהוא מוכרז בלעג "אלוף הסייף האולימפי". קרפטי סיפר שהשומרים המשיכו לשפוך עליו מים קרים, וכעבור כמה ימים נפטר, ב-20 בינואר 1943.

קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text