דף לכבוד / לזכר
יעקב ודבורה רוזנברג
דבורה רוזנברג-
נולדה בשנת 1885 בפולין, ורשה, בשם דבורה פורג'מן, בתם של שלום פורג'מן ומלכה פורג'מן.
יעקב רוזנברג-
נולד בשנת 1889 בוורשה, פולין. שם אביו היה אברהם רוזנברג ושם אמו לא ידוע.
יעקב ודבורה התחתנו וחיו בוורשה, בפולין, יחד עם שלושת ילדיהם. הם היו משפחה מאוד דתית ומסורתית ובמעמד מאוד גבוה: היה להם כסף רב, משרתים, עוזרי בית וחיו חיים ברמה מאוד גבוהה.
בשנת 1925 החלו יעקב ודבורה להרגיש את האנטישמיות מתגברת כלפי היהודים, והחליטו באותה השנה לעלות לארץ בעליה הרביעית והם הגיעו לארץ והתיישבו ב"כפר חסידים". החיים בארץ בתקופה זו היו קשים בשבילם, שכן הם היו רגילים למשרתים ועוזרי בית, ופתאום הטילו עליהם לעבוד את האדמה ולעסוק בחקלאות, אך הם לא ידעו כיצד. הם נקלעו לקשיים כלכליים ובעקבות הקשיים הם הפקידו את אדמותיהם ואת כספם אצל רבי יחזקאל טאוב ( "הרב מיבלונה" ) כמו עוד המוני משפחות דתיות שהפקידו את כל רכושם אצל רב זה. הרב טאוב נקלע לחובות , לקח את כל כספם של מי שהפקידו אצלו, וברח ללוס אנג'לס שבארצות הברית.
הקשיים שפקדו אותם היו גם מבחינה בריאותית. באותו איזור בו חיו זרם נחל הקישון ורבים חלו בקדחת, שנבעה מהמים המזוהמים. דבורה חלתה מאוד וכך גם הילדים. מצבם בארץ לא היה טוב בכלל, וכתוצאה מבעיות אלו, חזרו יעקב ודבורה לאירופה.
בתם, שרה, שהיא בעצם סבתא רבתא שלי, החליטה להישאר בארץ, לאחר שדאגו לחתן אותה עם סבא רבא שלי, שלמה.
משפחת רוזנברג, שכללה את דבורה, יעקב ושני בניהם, נסעה לאנטורפן, בלגיה, שם הייתה להם משפחה, והחלו לשקם את חייהם: יעקב עבד בבית מסחר לבדים, דבורה הפכה לעקרת בית ובניהם התחתנו.
במאי 1940, כשגרמניה פלשה לבלגיה והאנטישמיות והסנקציות כנגד היהודים החלו להתגבר, החליטו דבורה, יעקב ושני בניהם לברוח לדרום צרפת ולהסתתר שם עם המחתרת הצרפתית. הם שהו במסתור כשלוש שנים, וביום כיפור 1943, נודע להם שהגרמנים גילו את המסתור, והם בדרך אליהם.
יעקב היה מאוד דתי ולא הסכים לברוח ביום הכיפור, דבורה החליטה להישאר איתו והבנים ברחו למקום אחר בדרום צרפת.
זמן קצר לאחר מכן תפסו הגרמנים את יעקב ודבורה והעבירו אותם למחנה דרנסי ומשם נשלחו כעבור זמן קצר לאושוויץ- בירקנאו, שם הם נספו.
שני הבנים ברחו והסתתרו עד סיום המלחמה, וכשהמלחמה הסתיימה חזרו שניהם לבלגיה והקימו משפחה. ילדיהם חיים בבלגיה עד היום.