דף לכבוד / לזכר
עבודת הנצחה על פאוול פרנקל
עידו עבאדי
כיתה יא 3
פאוול פרנקל
נולד: בשנת 1920 בוורשה שבפולין
נפטר: בשנת 1943 בקרב יריות מול הנאצים
עיסוק: פרנקל היה אחד ממפקדיו של "הארגון הצבאי היהודי"- אצ"י
מקום המגורים במהלך המלחמה: וורשה פולין
מקום ומועד הרצח: יש כמה גרסאות לתאריך ולמקום מותו של פרנקל. לפי אדם הלפרין , שפרנקל היה חניך שלו בתנועת הנוער "בית"ר", היה זה ב- 11 במאי 1943. במהלך ניסיון הברחת יהודים מהגטו נתקלה יחידתו של פרנקל בגרמנים ובין הלוחמים שנהרגו בקרב היה פרנקל. גרסה אחרת טוענת כי היה זה ב-19 ביולי, כאשר מצאו הנאצים קבוצה של 10 יהודים חמושים, שהתבצרה ברחוב גז'בובסקה, ובראשה עמד פרנקל. בקרב נהרגו שבעה מהלוחמים היהודים, וביניהם פרנקל. כך או כך ניתן להסיק כי פרנקל נהרג בקרב יריות מול הנאצים.
לפני המלחמה: לא ידוע הרבה על חיו של פרנקל לפני המלחמה אלא רק שבגיל 18 הצטרף לתנועת הנוער "בית"ר" כמדריך.
במהלך המלחמה: בשנת 1940 כשפרנקל היה בן 20 והתחילו להתפתח בוורשה יחידות מחתרת חמושות הוא הצטרף ל "ברית החייל" ולאחר כמה זמן נבחר לאחד המפקדים של "הארגון הצבאי היהודי" האצ"י ובמסגרתו פעל עד שפגש את מותו בשנת 1943 בהיותו רק בן 23.
במהלך פעילותו באצ"י השתתף פרנקל קרבות הקשים ביותר במרד גטו וורשה, שבהם מורדים יהודים חמושים באקדחים בלבד נלחמו בחיילים גרמנים עם מכונות ירייה. חייליו של פרנקל נחשבו ליחידה הטובה והיעילה בגטו, מכיוון שחלק מלוחמי הארגון היו קצינים לשעבר בצבא הפולני, וכנראה, בזכות זאת הם היו אחראיים לאירוע המרגש ביותר בתולדות המרד. לאחר ניצחון בקרב פנים מול פנים מול לוחמי הוורמכט הם הניפו את דגלי המחתרת היהודית בכיכר הראשית של הגטו כסמל לניצחון.
האצ"י - ארגון צבאי יהודי
האצ"י היה ארגון מחתרת יהודי בתקופת מלחמת העולם השנייה בוורשה. האצ"י הורכב בעיקר מאנשי תנועת בית"ר ופעל במקביל ל"ארגון היהודי הלוחם"- אי"ל- במרד גטו וורשה אך פעילותו והישגיו הושתקו בשנים הראשונות של מדינת ישראל, מכיוון שהיה ארגון ימני ובאותה השמאל הוא זה ששלט אך בעשורים האחרונים עם חילופי השלטון החלו לצאת לאור סיפורים אודות הארגון.
הקמת האצ"י - התארגנות האצ"י החלה בשני מוקדים שונים בנובמבר 1939. האחד בראשותו של דוד מרדכי אפלבאום וקצינים לשעבר בצבא הפולני, אשר נפגשו עם מנהיג המחתרת הפולנית, הנריק איוונסקי, וביקשו ממנו עזרה בריכוז נשק לצורך התנגדות לגרמנים. השני, בראשותו של פאוול פרנקל, ריכז סביבו צעירים בית"ריים כדי שיהוו כוח התנגדות לצבא הגרמני. פרנקל דרש מאנשיו מחויבות מלאה ומעבר לאורח חיים צבאי.
התחלת הפעילות - באוקטובר 1940 הוקם גטו וורשה והאצ"י החלו לפעול כארגון מחתרת מסודר. חייליי הארגון חולקו לתאים- כיתות, מחלקות ופלוגות, ובמקביל קמו מחלקות לוגיסטיות, שטיפלו ברפואה, כספים, ארגון וקשר עם גורמי חוץ.
המרד - ב18 באפריל 1943 פרץ המרד בגטו וורשה כאשר קיבלו ראשי הגטו את פקודת הנאצים לפינוי הגטו. אחד מהם הצליח לחמוק מהשומרים והעביר את הידיעה על חיסול הגטו לאנשי האצ"י. פאוול פרנקל, מפקד האצ"י, העביר מיד את הידיעה למרדכי אנילביץ, מנהיג אי"ל. עיקר כוחו של האצ"י התפרס על כיכר מוראנובסקי פרנקל פיקד על הפלוגה, שתפסה את מרכז הכיכר, והגנה על המטה הראשי של הארגון. בבוקר ה-19 באפריל 1943 צעדו כוחות אס אס לתוך הגטו ונתקלו באש מעמדות שונות ברחבי הגטו. טנק שהוכנס לגטו הוצת וחסם את התנועה. מפקד כוח האס אס, פון זאמרן, דיווח כי כוחותיו נסוגים, והכוח סובל מפצועים והרוגים.
האחראי על מבצע חיסול הגטו, הגנרל יורגן שטרופ, שחרר את פון זאמרן מתפקידו, ותפס פיקוד על המבצע לדיכוי המרד.שטרופ נכנס אל כיכר מוראנובסקי עם כוח גדול והופתע להיתקל בהתנגדות כה עזה עד שנאלץ להזעיק כוחות נוספים לעזרתו. בצהרי אותו יום קרה אירוע מרגש ויוצא דופן אל גג בנין מטה האצ"י יצאו נער וחברתו והניפו שני דגלים: הדגל הפולני ודגלו של "הארגון הצבאי היהודי". הדגלים הוצבו על גג המטה במשך ארבעה ימים ורק אחרי לחימה קשה ביותר הצליחו הנאצים להדוף את כוחות האצ"י ממפקדתם.
ב -27 וב- 28 לאפריל התרחש הקרב הקשה ביותר של האצ"י ובסיומו נפלה כיכר מוראנובסקי, אך ניצולים מקרב הלוחמים המשיכו להילחם עד ה-11 למאי, אז נהרגו שאר הלוחמים ,וכפי הנראה, בהם מפקדם, פאוול פרנקל. ההתנגדות בגטו תמה ב-16 במאי 1943 ונמשכה כחודש ימים.
תיעוד - מתוך 250 לוחמי האצ"י רק שמונה שרדו למסור את עדותם. אף אחד ממפקדי הארגון לא שרד, ועובדה זאת וכן המידור והחשאיות הגבוהה בין המחלקות הקשו על איסוף מידע אודות הארגון. רוב המידע נשען על עדויות השורדים וחברי המחתרת הפולנית.
מקורות:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%95%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%9C
http://heroesgd.blogspot.co.il/2006/12/blog-post_09.html