דף לכבוד / לזכר
ישראל
(סלק) בלנקט, נולד בתאריך 26.8 בשנת 1926 בעיירה הנקראת בז'זיני הנמצאת ליד
העיר לודז' שבפולין.
העיירה בז'זיני (Brzeziny), היא עיירה הנמצאת כ-20
ק"מ מזרחה מהעיר לודז' אשר נבנתה במאה ה 13. לעיירה
היה תפקיד חשוב בהתקדמות המסחר בין רוסיה לפולין ובמהלך מלחמת העולם הראשונה
העיירה לקחה חלק חשוב בקרב בין הצבא הרוסי לבין הצבא הפרוסי אשר שלט באיזור לפני
כן. במהלך מלחמות העולם בז'זיני הייתה מרכז גדול של חייטים וסוחרים יהודיים,
כשענפי הכלכלה העיקריים בעיירה היו מסחר וחייטות. בין מלחמות העולם התגוררו בעיירה
כ-7000 יהודים. בעיר התקיימה פעילות פוליטית יהודית של מפלגות ציוניות ואגודות
יהודיות אשר לקחו חלק במועצת העיר. בסוף שנת 1939, כבשו הגרמנים את העיירה וכעבור
מספר חודשים אחל פינוי אלים של היהודים אשר חיו בעיירה אך בשל מספר גורמים אשר ניסו
לעקב את גירושם של היהודים מן העיירה, נבנה גטו בתוך העיירה והועברו לתוכו כ6,000
יהודים אך ישראל ומשפחתו הועברו עוד קודם לכן לגטו לודז'.
לפני
המלחמה היה בבז'זיני , שם
הוא נולד וגדל, אביו היה חייט בזמן שאמו נשארה בבית ודאגה לילדים. כשהתחילה המלחמה,
הועבר עם משפחתו לגטו לודז', שם אביו עבד במתפרה ואחיו הגדולים היו מבריחים אל
הגטו אוכל בשביל לאכיל את המשפחה בזמן שאמו הייתה איתו ועם אחותו, המשפחה הייתה
בגטו לודז' כ-4 שנים ולאחר מכן העבירו אותם לאושוויץ, שם נספו הוריו ושני אחיו
בתאי גזים, הוא ואחותו הועברו לגטו באושוויץ.
במהלך
השנים שהיה בגטו באושוויץ, עבד בשדה ואחותו עבדה במטבח הגטו, הוא היה ילד קטן, לכן
אחותו הייתה אחראית עליו וטיפלה בו במהלך המלחמה, היא הבריחה לו אוכל מן המטבח
החוצה. לאחותו היו אפשרויות רבות לברוח
משם, אך לא עשתה זאת בשביל לא לעזוב את אחיה הקטן.
לקראת
סוף המלחמה ישראל ואחותו הצליחו לברוח מהגטו באמצעות עזרה מבפנים, בכיר גרמני הבריח
אותם בשעות הלילה למשפחה גרמנית אשר גרה כמספר רחובות ליד הגטו ולאחר זמן מה נאלצו
לעזוב בגלל שהיו סיורים גרמניים מסביב לבית המשפחה הגרמנית והם פחדו שיתפסו אותם,
הוא ואחותו מצאו קבוצה של יהודים שתכננו להתגנב לקרון רכבת אשר העבירה
סחורה לאיטליה, כשהגיעו לאיטליה עצרו אותם ואחד מהיהודים שהיו איתם שיחד את אחד מהשומרים אשר שמרו עליהם, לאחר מכן הקבוצה, ישראל ואחותו נסעו לקפריסין ומשם עלו לארץ. בגיל 20 עלה ישראל לארץ וכשהגיע לארץ,
שהה אצל דודתו ביחד עם אחותו בתל אביב.
בהמשך
למד רפואה ולאחר מכן עבד בבית החולים הדסה שבתל אביב, עם השנים הוא התקדם והפך
למנהל בית החולים. ראש עיריית תל אביב בזמנו שלמה להט, העניק לו מדליית הצטיינות של העובד המצטיין של עריית תל
אביב.
ישראל הכיר את אשתו (מינה בקר) ולאחר זמן קצר התחתנו.
ישראל ומינה אישתו גרו והקימו משפחה
ברחוב סמילנסקי שבתל אביב, הם ילדו שתי בנות ענת (הבכורה) ודורית.
בשנת 1982, בגיל 55, ישראל נפטר ממחלה קשה והשאיר מאחוריו אישה ושתי בנות.