EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
אלכס וייגל
1939-1942
יוצר הדף: עומר קורנגולד קשר לדף:
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

אלכס וייגל נולד ב24 לנובמבר, 1939 בעיר אנסחדה שבהולנד.

לא מצאנו את סיפור חייו של אלכס ישירות, אך מצאנו את סיפור החיים בקהילה בה הוא חי. על פי פרוייקט "מסילות אל העבדון" של יד ושם מסופר כי                                  " שילוח מ – Enschedeאל Westerbork, ל - Auschwitz Birkenau,                    מחנה השמדה,פולין ב- 12/10/1942. באמצע אוגוסט 1942 הסכימו השלטונות הגרמניים לגרש יהודים חסרי נתינות (למשל גרמנים) לפני יהודים ילידי הולנד. באמצע אוגוסט וילהלם צפף, ראש האגף לענייני יהודים בהולנד, הורה בשם הארסטר להפעיל באופן מיידי את משטרת הביטחון ואת הלשכה כדי לעצור ולסלק את היהודים מבתיהם. היהודים, שהרגישו מה מתכננים להם הגרמנים, נטו פחות ופחות לשתף פעולה ולהתייצב בנקודות הכינוס או בתחנות הרכבת ל"משימות העבודה". הוראתו של צפף בוצעה לראשונה בלילה של 1 בספטמבר. גדוד משטרת אמסטרדם נקטו בשיטה חדשה שנועדה לאפשר את מילוי מכסת היהודים המגורשים שדרש ה-RSHA. עד אז זומנו היהודים באמצעות הודעות בכתב, אך מכאן ואילך הם נלכדו בבתיהם בערב, בשעות העוצר. בשלב חדש זה של זימונים לגירוש היה מספר המגורשים בספטמבר גבוה ממספר המגורשים באוגוסט, בעיקר באמסטרדם, שבה נערכו פשיטות גם בשעות היום. הרכבת הגיעה לאושוויץ ביום רביעי, 14 באוקטובר, אחרי נסיעה של יותר מ-48 שעות. על פי הכרוניקה של אושוויץ של דנוטה צ'ך הוכנסו למחנה אחרי סלקציה 351 גברים ו-69 נשים. יתר 1,291 המגורשים נרצחו בתאי הגזים. רוברט מ"וו קמפנר ,עוזר הפרקליט הראשי במשפטי נירנברג, קובע כי משילוח זה ניצלו 8 איש.

 

 
קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text