ג'נין קייל נולדה ב-28 באוקטובר 1936, איל-דה-פרנס, פריז, צרפת. משפחתה, משפחת קייל מונה מאות אנשים אך לא ידוע בת של מי היא, ומי מהם קרובי משפחתה.
המספר המוערך של יהודים בצרפת בראשית הכיבוש היה כ-350 אלף נפש, כשיותר ממחציתם היו חסרי אזרחות.
מדיניותה של ממשלת וישי הלכה והחמירה עם הזמן. היהודים נאלצו במשך כל אותה התקופה להתמודד עם מערכת חוקים חדשה, עוינת ומשתנה יחד עם אנטישמיות חסרת תקדים, שקיבלה עידוד מטעם הממשלה. לצורך פיקוח על הוצאתם לפועל של הצעדים והחוקים כנגד היהודים, נשלח לצרפת תיאודור דנקר, איש מצוותו של אייכמן אשר היה אחראי על מדיניות אנטישמית זו ודיווח על כך למשרדו של אייכמן בברלין.
באוקטובר 1940, פרסם משטר וישי את "חוק מעמד היהודים" שבעצם ביטל את האמנציפציה שניתנה ליהודי צרפת והגדיר מיהו יהודי על פי קריטריון גזע. בעקבותיו נלקחו מהם זכויותיהם האזרחיות והם נושלו מרכושם. כוונת החוק הייתה לטהר את המדינה מהיהודים. במהלך אותו החודש פורסמו חוקים רבים שדחקו עוד ועוד את היהודים אל מחוץ לחברה הצרפתית.
במשך כל תקופת המלחמה פעלו בצרפת מחנות ריכוז ומאסר רבים הן באזור הכבוש והן באזור בשליטתה של וישי. מחנות אלו היוו את החוליה הראשונה בתהליך גירוש האוכלוסייה היהודית בצרפת אל מותה. החל מקיץ 1941 נחקקו חוקים חמורים יותר כנגד היהודים באזור הכבוש וכן נערכו מצודים של היהודים הזרים בפריז ובאזור הכבוש. יהודים אלו נשלחו למחנות המעצר השונים שהוקמו בצרפת.
לאחר כשנתיים של רדיפות וחקיקה תוקפנית כנגד היהודים, החלו לצאת אל הפועל תכניות גירוש יהודי צרפת למחנות במזרח. המשלוח הראשון להשמדה יצא במרץ 1942 ובהמשך, ביוני, עוד ארבע רכבות, כולן הגיעו לאושוויץ. אלפי יהודים ניסו לחפש מסתור מפני הנאצים והמשטרה הצרפתית, לברוח לאזור החופשי או לעבור את הגבול לשוויץ.
ב – 16 ביולי של אותה שנה יצאו 4,500 שוטרים צרפתיים למעצר המוני של יהודים בעלי נתינות זרה בפריז, בהוראת השלטונות הגרמניים. במהלכו נעצרו כ – 13 אלף יהודים שנכלאו באצטדיון החורף, שם הוחזקו בצפיפות, כמעט ללא מים, מזון או מתקנים סניטריים. מהאצטדיון הועברו היהודים למחנות הריכוז ליד פריז ובמהלך יולי ואוגוסט, שולחו רובם, ללא ילדיהם, לאושוויץ.
החל מקיץ 1942 החלו לצאת יהודים מהמחנות לאושוויץ.
ג'נין נספתה באושוויץ ב-20 בספטמבר 1942 והיא בת 6
