היה ידוע בכינוי "יהושוע סנד" או "גונדר יהושוע"
אליהו היה בנם של סבינה Sabina ואברהם (עורך-דין, עסקן ציוני), נולד בשנת 1920 בעיר זאסטאוונה, ליד צ'רנוביץ, בוקובינה (אז רומניה). בהיותו בן 13 התייתם מאביו ובגיל צעיר כבר טעם את טעמה של מלחמת- הקיום. אליהו למד בגימנסיה בצ'רנוביץ והצטרף לחוג באגודת הסטודנטים "חשמונאים".
משחר נעוריו היתה הציונות תוכן חייו, בשנת 1939 העפיל ארצה באונייה "פריטה" ומיד נכנס לשירות העבודה בפלוגת גיוס של בית"ר ולשירות לחימה ב"ארגון הצבאי הלאומי". מתוך הכרת הייעוד נשא בעול המחסור והעבודה הקשה, אך כשהפלוגה סירבה לתת לו נעלי-עבודה הכריח אותה לכך בארבעה ימי שביתת רעב. לאחר שהשלים את שירות העבודה עבר קורס מפקדים ובפעולות נתגלה כמפקד מוכשר ומסור. בשנת 1942 נאסר בחיפה על-ידי שלטונות המנדט, ישב במחנות המעצר במזרע ובלטרון. שוחרר באמצע 1943 ונדרש להתייצב יום-יום במשטרה. ב-1944 חידש את פעילותו המלחמתית נגד הבריטים והצטיין באומץ-לב, בקור-רוח ובשיקולים נבונים. בגלל המאסרים עזב בסוף 1944 את חיפה וקיבל תפקידי-פיקוד גבוהים באגף הפעולות ונתמנה, בין היתר, למפקדם של סניפים מספר (יחידות מקומיות). בסוף 1945 נתמנה מפקד היחידה הקרבית הגדולה ביותר, צורף למטה תכנון הפעולות והשתתף בתכנון, בפיקוד ובביצוע של עשרות פעולות. היה מחנך-למופת לאנשיו וליתר המפקדים, דרש ונתן את המקסימום, הגן על הצדק ועל כבוד חברים ונתחבב על כולם. כינויו במחתרת היה "גונדר יהושע". באפריל 1946 נאסר ליד בת ים כשמיהר עם אנשיו לעזרת יחידה שחזרה מביצוע פעולת-חבלה והותקפה על-ידי הבריטים. אילו הפקירו אליהו ואנשיו את הנשק שבידיהם, לא היה לבריטים כל יסוד לאוסרם ולהעמידם לדין, אך חוש הכבוד הצבאי לא נתנם לנטוש נשק. באותו זמן ישבו בכלא חבריהם שמחון ואשבל שנידונו למוות וחמישה קצינים בריטיים נחטפו והוחזקו בידי אצ"ל כבני ערובה. בהיאסרו נרשם אליהו בשם אליהו סנד. היה מוכן גם לגזר-דין מוות לפי חוקי שעת-חירום בשל נשיאת נשק, והתכונן בנפשו להקריב את חייו בכבוד ובאומץ. במשפט הצבאי לא השתתף כנאשם, אלא קרא הצהרת האשמה נגד המשעבדים הבריטים ונשפט לחמש שנות מאסר.
בראשית 1948 נמלט עם חבריו מכלא ירושלים במנהרה שחפרו בעצמם וחזר מיד לתפקידו. תיכנן וביצע פעולות נוספות ובכללן ההתקפות הנועזות להחרמת נשק מהצבא הבריטי במחנה כרכור וברכבת ליד פרדס חנה. גם בכיבוש שכונת מנשיה, בצפונה של יפו על-ידי אצ"ל מילא תפקיד מרכזי ועם גמר הפעולה, ביום כ"א בניסן תש"ח (30.4.1948) נתרסק מפגיעת פגז בריטי. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.
