רעיה יגלום היא מנהיגה הנושאת בעולם את דבר מדינת ישראל והתנועה הציונית. עשרים ושש שנים כיהנה בתפקיד נשיאת ויצו העולמית ולאחר מכן מונתה לנשיאת כבוד של ארגון זה. שנים רבות היא מסורה לרווחת הקהילות בישראל ובעולם היהודי ותמיד עומדים לנגד עיניה צורכי הפרט וצורכי הכלל. היא ידידת אמת לאוניברסיטה העברית וסגנית יושב-ראש חבר הנאמנים שלה.
יגלום נולדה בליפקאני שברומניה ב-17 באפריל 1919, בתם של שמואל חורש ופני (פניה) נוסינקיס. למדה באוניברסיטת צ'רנוביץ, ובמקביל השתתפה בתנועת הנוער הציונית ״קדימה״. עלתה לארץ ישראל ב-1940 בעזרת סרטיפיקט שקיבלה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
כעבור זמן קצר החלה את פעילותה בויצו - הסתדרות עולמית לנשים ציוניות. בשנים 1947 ו-1948 שירתה ב"הגנה" בתפקידי קשר והובלה וסייעה בהורדת עולים בחוף תל-אביב וכמקשרת בין הקיבוצים בגליל. בתום מלחמת העצמאות חזרה לפעילותה בויצו ומילאה תפקידים מרכזיים כגזברית ויו"ר ההנהלה העולמית. ב-1970 נבחרה לנשיאה העולמית של הארגון וחותם אישיותה טבוע בכל תחום מתחומי הפעילות של ויצו. בראש מעייניה הקמת מפעלים לרווחת הקהילה ובמוקד - הקבוצות החלשות. אכן, ביזמתה הוקמו בכל קצות הארץ מוסדות רבים לגיל הרך, לנוער, לנשים ולזקנים. בזכות עבודתה הנמרצת נפתחו סניפי ויצו בארה"ב, הונגריה, פראג והונג-קונג.
בשנת 1964 עמדה בראש משלחת נשות ויצו שיצאה לברית המועצות בהזמנת השלטונות. בביקור זה למדה על מצבם הקשה של היהודים שם והחליטה להירתם למאבק למענם. היא הייתה ממקימי "המועצה למען יהדות ברית המועצות", השתתפה בכל "ועידות בריסל", ופעילותה בקונגרס היהודי העולמי יוחדה למשימה הזאת. שמונה שנים שימשה יושב-ראש "הוועדה למען אידה נודל".
ארגונים רבים נהנים מנדיבות לבם של רעיה יגלום ובעלה יוסף. בין מעשיה: ייסוד קרן לסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל-אביב, מועדון למוסיקאים של התזמורת הפילהרמונית ובית כנסת בבית הורים של ויצו בתל-אביב. על מפעליה הרבים זכתה להוקרתם של ראשי מדינות וראשי הערים ירושלים ותל-אביב.
מלבד עבודתה החשובה למען האוניברסיטה העברית היא היתה חברה בהנהלה העולמית של הקונגרס היהודי העולמי, נשיאת אגודת ידידי אוניברסיטת תל-אביב כיהנה במשך 33 שנים כחברה בהנהלת ההסתדרות הציונית ובחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. היא גם חברה במועצה הבין-לאומית של מוזיאון ישראל ובחבר הנאמנים הבין-לאומי של מוזיאון תל-אביב לאמנות.
ב-1956 יזמה את הקמת הפויליון ע"ש מרי וסיימון יגלום לאמנות, שלימים היווה בסיס להקמת מוזיאון תל אביב. באוקטובר 2001 נבחרה כסגנית יו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב.
ב- 2004 ראה אור ספרה האוטוביוגרפי Raya Jaglom: Reflections on My Life & Times, וב-2009 הוא הופיע בתרגום עברי בהוצאת "קווים" בשם "זכיתי לשרת את ארצי״.
בהערכה עמוקה על פועלה הרב למען רווחת החברה בישראל ובהכרת טובה על ידידותה הנאמנה לאוניברסיטה העברית החליט הסנט להעניק לרעיה יגלום תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד של האוניברסיטה העברית בירושלים ובזאת היא מוכתרת בכל הזכויות והיקר הכרוכים בתואר זה. כמו כן, הוענק לה תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד של אוניברסיטת תל אביב.
יגלום נפטרה ב-2 באוגוסט 2017.
