מיכ
בנו השביעי מבין תשעת ילדיו של מנחם-מנדל לנדאו,סוחר וגבאי בית כנסת,נולד בחרלאו ב- 1895, רומניה. סבו מצד אמו היה הרב ישראל איזיקזון, שהיה בעצמו פעיל בתנועות הטרום-ציוניות בחבל מולדובה. אחרי לימודים בחדר ובבית ספר יסודי, מיכאל לנדאו למד לימודי תיכון בעיר ברלאד שם היה יושב ראש מועדון צעירים ציונים. בהמשך למד משפטים באוניברסיטאות גרנובל ויאסי, קיבל תואר דוקטור למשפטים. את אשתו לעתיד הכיר מעיירת הולדתו, חרלאו.
מאוחר יותר עבר לקישינב והיה מנהל העיתון היומי ביידיש "אונזער צייט" ("זמננו") והעיתון "דער ייד" ("היהודי"). כעורך דין עזר לפליטים היהודים הרבים שבאו מרוסיה הסובייטית לרומניה בדרכם לארץ ישראל. כיהן שלוש פעמים כחבר בבית הנבחרים הרומני בבוקרשט מטעם מפלגת האיכרים הלאומית. בשנת 1928 הקים את המועדון הלאומי היהודי - מועדון הצירים היהודים בפרלמנט הרומני. בשנת 1930 נמנה עם מייסדי "המפלגה היהודית הרומנית" שבראשות תיאודור פישר ואדולף שטרן.
עלה לארץ ישראל עם משפחתו ב-1935. בארץ ישראל הקים את כופר היישוב ומגבית ההתגייסות שדאגו לממן את "ההגנה". כשהוקמה מדינת ישראל היה משנה לממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר. סמוך לפרישתו הקים את מפעל הפיס וניהל אותו במשך 20 שנה (עד שנת 1970).[1]
כתב מספר ספרים על חייו בעיירה בה גר, ספר על תולדות הציונות ברומניה, ועל הגרלות מפעל הפיס.
מפעל הפיס הקים על שמו את פרס לנדאו, המחולק מדי שנה וניתן בתחומי מדעי הרוח, מדעי הטבע והאמנויות לישראלים המובילים בתחומם. על שמו רחוב בחיפה. היה נשוי למרים לבית אַבֶּלֶס (נפטרה ב-1986) ואב לבן: חתן פרס ישראל במזרחנות, פרופ' יעקב לנדאו. מצד אשתו היה לנדאו גיסם של ד"ר ולטר אבלס (רופא, פעיל פוליטי ודיפלומט, שכיהן כמנהל מחוז ירושלים של קופת חולים כללית ובשנות ה-60 כיהן כשגריר ישראל בקולומביה ולאחר מכן כשגריר בקוסטה ריקה ובניקרגואה) ושל ד"ר שמואל שטרן-כוכבי (ממנהיגי ציוני רומניה) ודודם של פרופ' משה אבלס (חוקר מוח, חתן פרס א.מ.ת) ומשה כוכבי (ארכאולוג).
חוק מלוה חובה: תשי"ג-1953, ירושלים : המדפיס הממשלתי, תשי"ד.
מפעל הפיס : סקירה על מהות ופעולות אוקטובר 1951 - מרץ 1958. תל אביב: (חמו"ל, תשי"ח).
קסם המספרים תל אביב : עקד, (1975).
אישים וזמנים, רמת גן : מסדה, (1975).
פרשת נתן ליכטר תל אביב : ברונפמן, (1976).
יהודה אריאל - (ל. גולד) - בשנה העשירית למותו. (תל אביב : דפוס א’ אפרים, 1976).
עיירתי הרלאו – "תמורות", סיוון-אב תשל"ו, עמ' 12-3.
מאבק חיי, רמת גן: מסדה, (1970). תורגם לרומנית, 1979.
אישים בישראל, בעריכת אלף אבנון, ירושלים, המכון להוצאה לאור בישראל, 1966.
· Who's Who in Israel, edited by Peretz Dagan, Tel-Aviv, Israel Publishing House, 1952.
· Who's Who – Israel, edited by Peretz Dagan, Tel-Aviv, Israel Press, 1958.
· Who's Who – Israel, Tel-Aviv, Mamut, 1966.
נולד הרלאו (רומניה) בשנת תרנ''ה. (7.1.1895).
לאביו מנחם (נכדו של מחבר "ברכת יוסף", למברג, 1869. שרשרת רבנים, ביניהם ר' יוסף לנדאו מליטין) ולאמו פיגה בת ר' ישראל איזקסון.
חניך האוניברסיטאות : גרנובל ויאסי. קיבל תואר ד"ר למשפטים.
