ראובן רוּבִּין, נולד בבנובמבר 1893, בגאלאץ, רומניה והיה מגדולי הציירים הישראליים; הוא התפרסם בתקופת המנדט הבריטי ובראשית המדינה וביטא ביצירותיו את תחושת האור והרוחניות של ארץ ישראל. על מכלול יצירתו זכה בפרס ישראל לשנת 1973.
הוא נולד למשפחה חסידית ענייה, בשם ראובן זליקוביץ'. אביו היה חזן. בשנת 1912 עלה לארץ ישראל בפעם הראשונה, והחל ללמוד אמנות בבצלאל. ב-1913, עזב לפריז, כדי ללמוד באקדמיה "אקול דה-בוזאר". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לרומניה לעיירה פלטיצ'ן שבצפון מולדובה הרומנית, ובה נשאר עד תום המלחמה.ב-1919 הגיע לצ'רנוביץ (בירת בוקובינה) ושהה בה עד 1920, כשאז נסע לארצות הברית. בתקופת זו פרסם מספר יצירות שיריות ביידיש, בין היתר בכתב העת Libertatea (ברומנית: החירות). שיאו של המסע היה תערוכת יחיד בניו יורק ב-1922.
ב-1923 שב רובין לארץ ישראל חדור בתפיסה אמנותית ייחודית ובעל ידע בטכניקות ציור שהכיר באמריקה. הוא היה מהבולטים באמני אסכולת ארץ ישראל שמרדו באסכולה ה'גלותית', לשיטתם, שנלמדה לכאורה בבצלאל. ב-1924 היה רובין הצייר הארצישראלי הראשון, שהציג תערוכת יחיד של ציוריו במגדל דוד שבירושלים. שם התערוכה היה "הכל מזמר בקווים ובצבעים את יופי החיים".
רובין השתתף בהקמת אגודת הציירים והפסלים בארץ ישראל, ונבחר לוועד הראשון שלה, במשך מספר שנים היה יושב ראש האגודה. ב-1926זכה ב פרס הלורד פלומר לציור.
הוא צייר בסגנון גאה ואישי, וכמו ציירים אחרים בני דור החלוצים יצר בסגנון ארצישראלי נקי וישיר. עם השנים הלך ופחת המבע החומרי בציוריו, והנושאים נעשו יותר ויותר רוחניים, אפופים בכעין עשן קסום או ערפל מואר. הוא הרבה לצייר את נופי הארץ, עצי הזית, ואת נופי ירושלים והגליל. כמו כן עבד ראובן בתכנון תפאורה לתיאטרון הבימה, ולעוד תיאטראות בתל אביב. ב-1945 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד, מהמכון היהודי לדת שבניו יורק.
ב-1948 מונה לחבר בוועדה המקצועית של ועדת הסמל והדגל, שבחרה בסמל מדינת ישראל. בשנים 1948–1950 היה הציר הדיפלומטי הראשון של ישראל ברומניה.
ראובן זכה בפרס דיזנגוף מטעם עיריית תל-אביב ב-1964, ובפרס ישראל ב-1973 ובפרסים נוספים.
הוא נפטר ב-1974, ונטמן בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. קברו עוצב על ידי הפסל משה ציפר. את ביתו הוא הוריש לעיריית תל אביב. ב-1983 נפתח בו בית ראובן, המשמש כמוזיאון ליצירותיו.
בין יצירותיו הנודעות בציור: "שרה", "אברהם" , חנה רובינא בתפקיד "לאה" בהצגה "הדיבוק", "בדרך לגליל", "חורשת הזיתים", "רימונים על אדן חלוני" "קיבוץ הגלויות", "סדר ליל הפסח", "פירות ראשונים", "הרוקדים ממירון" ועוד . רובין גם כתב שירה ובתחום זה ידועות יצירותיו "בלדה לעיר הלבנה" וה"השיר שלי".
