נודע גם בשם הקוד הצבאי שקיבל בישראל, מיקי סטון- היה האלוף הראשון של צה"ל, לאחר ששירת כקולונל יהודי בצבא ארצות הברית והגיע לארץ ישראל במלחמת העצמאות כאחד מאנשי מח"ל, על מנת לתרום מניסיונו הצבאי לצה"ל ולסייע לו להתארגן ולהילחם. הוא נולד בניו יורק, כבנם החמישי (מתוך שישה) של מרדכי ולאה מרכוס, מהגרים יהודים מיאשי - רומניה, והתקבל לווסט פוינט. ב־1924 סיים את הלימודים כחניך מצטיין. הוא שירת בחיל הארטילריה האמריקאי והשתחרר בדרגת קפטן (סרן) ולמד בכיתות ערב ב"בית הספר ברוקלין ללימודי משפטים, בהמשך מונה לנציב שרות בתי הסוהר בעיר. הוא ארגן פשיטה על בתי הכלא באי וולפייר, פשיטה שעליה נעשה, מאוחר יותר, סרט הקולנוע "האי של בלאקוול" (Blackwell's Island]). .במלחמת העולם השנייה התגייס דוד מרכוס בהתנדבות לצבא ארצות הברית, כשנשלח ללונדון לפני הפלישה לנורמנדי כדי לסייע להכנות להקמת מנהל אזרחי באירופה הצטרף, תוך חריגה מתפקידו, לפלישה עצמה ונלחם באופן פעיל בקרבות לשחרור אירופה .תוך עלילות גבורה בנקודות רבות ברחבי המערכה. ככל הנראה הגיע לאירופה כשהוא צונח מתוך מטוס עם הכוחות הפולשים הראשונים. במלחמה זו ראה את ניצולי השואה ועקוריה במחנות, בהם ביקר כמעט מיד לאחר שחרורם. הוא נדהם למראה ערימות היהודים המתים ורזונם ועליבותם של הניצולים וגם כתב על כך. על פעילותו הצבאית והדיפלומטית במהלך המלחמה ואחריה, זכה במספר עיטורים. ב-1946 מונה למנהל ענף פשעי מלחמה בפנטגון. אחרי תפקיד זה, הוצע לו להיות נספח צבאי של ארצות הברית במוסקבה, אך הוא סירב להצעה זו, והחליט לפרוש לאזרחות.
כשהסתמנה מלחמת העצמאות באופק, הבינו בהגנה כי אפילו יוצאי הבריגדה היהודית בצבא הבריטי לא קודמו לדרגות קצונה בכירות יותר ממייג'ור (רב-סרן). לפיכך שלח דוד בן-גוריון, שליחים מטרה לגייס קצינים אמריקאים בכירים שיסייעו להקים את צה"ל. היחיד מקרב רשימת הקצינים שפנו אליהם שהסכים לבוא לארץ-ישראל היה מרכוס. כך, בסוף חודש ינואר 1948 נחת מרכוס בארץ ישראל בדק את השטח והגיש דו"חת והמלצות לבן-גוריון שיושמו בחלקן. ב-12 במרץ, כתב דוד בן-גוריון ביומנו, כי יש למנות את מרכוס מינוי רשמי - של סגן הרמטכ"ל - לכשיהיה צבא מסודר, אך רעיון זה לא יצא אל הפועל. ב־28 במאי, יום נפילת הרובע היהודי, מונה מרכוס למפקד חזית ירושלים, לרגל מינויו זה הוענקה לו דרגת אלוף, והוא היה הראשון לקבלה בצה"ל הנולד, והועמדו לפקודתו חטיבת עציוני, חטיבת הראל והחטיבה השביעית. מרכוס החל מיד בעבודה, והביא למציאתה ופעילותה בהצלחה של דרך בורמה כדי לעקוף את המצור על ירושלים. ב- 11 ביוני 1948, בדרך למחנה המטה שלו בכפר אבו גוש נהרג באופן טרגי בלילה ערפילי, מיריית זקיף של צה"ל שלא זיהה אותו וירה בו בשוגג. משמר כבוד הופקד עליו, וגופתו הוטסה בחזרה לארצות הברית במטוס צבאי מיוחד ב־30 ביוני. הלוויתו נערכה בחסות ההפוגה מהקרבות בהשתתפות, משה דיין ויוסי הראל, מפקד האונייה אקסודוס. במקום מותו באבו גוש הוצבה אנדרטה.
על שמו קרויים רחובות במספר ערים בישראל, וכן היישוב הקהילתי משמר דוד. בנוסף, קרויה על שמו שכונת נוה דוד בתל אביב.
בשנת 1962 כתב טד ברקמן (Ted Berkman) ספר ביוגרפי על מרכוס בשם "האלוף", ועל סמך ספר זה צולם ב־1966 סרט קולנוע בשם "הטל צל ענק" (שמו באנגלית של הספר), שבו שיחק קירק דאגלס את דמותו של מרכוס, והשתתפו גם פרנק סינטרה, יול ברינר וכוכבים נוספים.
