ישעיהו וולף (ספונארו) נולד בבוטושאן בשנת 1905 להוריו לוי ודורה ספונארו, אשר היו יצרני סבון ובעלי המפעל המקומי. ישעיהו גדל מילדותו לעסק המשפחתי וכבר כנער עבד במפעל המשפחתי לצד המשך לימודיו וחינוכו בקהילה היהודית. הוא נשא את רוזי לבית לאור לאישה. נולדו להם שתי בנות: קרולה ואדי, ישעיהו קיים אורח חיים דתי מסורתי בביתו, ונהג ללכת בקביעות לבית הכנסת. לאחר שהמשפחה שרדה יחד את מאורעות מלחמת העולם השנייה והוקמה מדינת ישראל החליט ישעיהו שהיה ציוני לעלות למדינת היהודים הצעירה. עליית הקומוניסטים לשלטון הרעה את מצבו של ישעיהו שהיה יהודי ותעשיין, אך עובדי המפעל שתמיד זכו ממנו ליחס טוב סייעו לו והמשפחהה הצליחה לצאת את רומניה ולהגיע לישראל בשנת 1950. לאחר שעברו מגורים במספר מעברות, וכאשר ישעיהו מתעקש להקים מפעל לייצור סבון בישראל, הוא עובר עם משפחתו לצפת שבגליל , שם הוא מקים מפעל סבון במסגרת קואופרטיב, במסגרת פעילותו מול מרכז הקואופורציה ומשרד התעשייה של הממשלה של המדינה הצעירה. מאז, לא הפסיק לעבוד ישעיהו ולפתח את תעשיית הסבונים בישראל, תוך שהוא מקים מחלקות לייצור סבון במפעלי שמנים כגון: טית-בית. הוא עבר להתגורר בגבעתיים, המשיך לקיים אורח חיים דתי מסורתי ולהיות פעיל בבית הכנסת המקומי ועבד כמנהל בתעשיית הסבון גם לאחר שיצא לגמלאות עד ליום מותו. לישעיהו נולדו 2 נכדים ו-2 נכדות.
