דף לכבוד / לזכר
אלמה רוזה נולדה ב-3 לנובמבר 1906 למשפחת אצולה וינאית. כבר בילדותה אלמה אימצה את המוסיקה לליבה: לפני שמלאו לה 6 ידעה שהיא רוצה ללכת בעקבות אביה שהיה כנר ונגן ראשי בתזמורת האופרה ובתזמורת הפילמהרמונית של וינה ותמיד רצתה להיות כנרת ראויה לאביה. בשנת 1930 נישאה לכנר צ'כי ואשה פזיהודה שנחשב לאחד הגדולים במאה ה-20 אולם הם התגרשו לאחר 6 שנות נישואים. אלמה הייתה איששה דעתנית ולא נכנעה לנורמות חברתיות ובשנת 1932 הקימה ועמדה בראש תזמורת נשים נודדות שנקראה "נערות הואלס הוינאית". תזמורת זו הייתה אהובה וכבשה את לב הקהל ובעקבות כך התזמורת הוזמה להופיע בכל רחבי אירופה. עם עליית הנאצים לשלטון, לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה(1936), אלמה ואביה הצליחו לברוח ללונדון, אולם אלמה החליטה תוך זמן קצר לחזור לאירופה כדי להופיע בקונצרטים ובכך לתמוך כלכלית באביה. אלמה לא חששה לסכן את עצמה ודחתה את שובה לאנגליה. האומץ והתעוזה שאפיינו את אלמה הביאו לפריחת הקריירה שלה למרות האמצעים הקשים שבהם נקטו הנאצים נגד היהודים בארצות הכבושות. בחורף 1942, אלמה החליטה לברוח מהולנד חזרה ללונדון אך הנאצים תפסו אותה וגרשו אותה לאושוויץ. גם באושוויץ הוכר הכישרון המוסיקלי שלה והיא הנהיגה את תזמורת הנשים של אושוויץ שמטרתה העיקרית היא לסייע להן בהישרדותן. אמות המידה המוסיקלית בהן נדרשו הנגניות לעמוד היו גבוהות לכן הן היו חייבות לנגן טוב בכדי שיובטח להן החיים. חלומה של אלמה היה שתזמורת הנשים תוסיף להתקיים גם לאחר המלחמה וכך באמצעות הופעותיה בעולם יוכלו לספר ממקור ראשון על פשעי הנאצים ועל סיפור הישרדותן. אולם אלמה לא זכתה להגשים את החלום, היא נפטרה ב-5 באפריל 1944 במחנה ריכוז אושוויץ. סיבות המוות לא ברורות: לפי מקור אחד, היא נפטרה כתוצאה ממחלה ללא טיפול, לפי מקור נוסף ייתכן שמתה כתוצאה מהרעלת מזון ויש הטוענים שהורעלה על ידי האס אס שהתנגדו לתזמורת.