מקום המגורים במהלך המלחמה : בשנת 1939, בזמן פלישת גרמניה לפולין, גרשו הנאצים את משפחתו מביתה, שהפך למפקדת הז'נדרמריה בעיר. בשנת 1941 נעצר אביו ומאז נעלמו עקבותיו. כעבור שנים התברר, כי נרצח בירייה על ידי הנאצים במרתפי הגסטאפו. בשנת 1942, בזמן גירוש הקהילה היהודית בעיירתו, הופרד ישקה מאמו ומאחיותיו, שנלקחו למחנה טרבלינקה, שם נרצחו באותו היום, בעוד הוא, וכמה עשרות מבני הקהילה היהודית בעיר נלקחו למחנות עבודה שונים.
במהלך העבודה במחנות חלה ישקה בטיפוס הבהרות ואף נפצע קשה ברגלו, אך בזכות תושייתו שרד את המחלה וריפא את רגלו.
בשנת 1944 חיבל ישקה בשלוש משחזות במחנה העבודה בו שהה על ידי ביצוע קצר חשמלי. בחקירה שניהלו הגרמנים התגלה כי האשם בחבלה הוא ישקה. לאחר שנתפס והוכה עמדו הגרמנים להוציאו להורג בתלייה אך הוראה שהגיעה, ככל הנראה, מהאחראים במחנה הורתה להסגירו לידי משמר המחנה. בזמן שנעצר על ידי משמר המחנות הוכה שוב ונחבל בגבו .
לאחר מכן נשלח ישקה לעיר לייפציג, ובינואר 1945 הגיע ברכבת למחנה ההשמדה בוכנוואלד, שם סומן כעציר פוליטי (ונשא משולש אדום על בגדיו). בפברואר 1945 הועלה על רכבת והועבר למחנה טרזיינשטט, שנודע כ"גטו ראווה". המסע ברכבת ארך כשלושה שבועות ובסופו שרדו רק כעשירית מהנוסעים. כאשר שוחרר המחנה במאי 1945 ניגש אל ישקה טנקיסט רוסי והציע לו אוכל ומים- זוהי תמונה אשר תיחרט בזיכרונו מאוחר יותר כאשר יתגייס לחיל השריון. לאחר מכן הגיע ישקה למשרדי "הצלב האדום " בפראג כפליט וביקש סיוע על מנת לחזור לביתו. כאשר חזר לביתו גילה כי, ככל הנראה, הוא השורד היחיד ממשפחתו וכי כעת העיירה נשלטת על ידי לאומנים פולניים, המתנכלים ליורשי הרכוש היהודי. בנו של ראש העיר אף האיץ בו לעזוב את המקום מחשש לחייו. בעזרת שארית רכושו קנה ישקה תעודות מזויפות וחזר לקהילה היהודית בפראג .
סיפורה של הדמות לפני המלחמה יעקב (ישקה) נולד ב-10 ביוני 1928 כיעקב דוד בירנבוים בעיירה ביילובז'יג, פולין , עיירה שמנתה כ15,000 תושבים, כמחציתם יהודים. בנם הבכור של ר' שלמה מאיר וחוה אסתר .
בשנת 1939, בזמן פלישת גרמניה לפולין, גרשו הנאצים את המשפחה מביתה, שהפך למפקדת הז'נדרמריה בעיר.
במידה והדמות ניצלה- מה ארע לה אחרי המלחמה- לאחר שחזר לפראג הצטרף ישקה לגרעין הכשרה, אשר נקרא על שמו של מרדכי אנילביץ '' , ולאחר שסיים את ההכשרה, בגיל 17, הצטרף לתנועת "הבריחה "ופיקד על נקודת הברחה בצ'כיה, ממנה הוברחו יהודים אל חבל בוואריה בדרום גרמניה. לאחר מכן עסק במשך כשנה במסגרת אותו הגרעין בהכשרה בעיר לנדסברג הסמוכה למינכן .
בשנת 1947יצא בהליכה ממושכת אל גבול איטליה, שם פגש רכבים של "הבריגדה היהודית", אשר הסיעוהו לעיר הנמל גנואה. בגנואה עלה ישקה על הספינה " שאר ישוב " בדרכו לארץ ישראל יחד עם כ-700 מעפילים נוספים. הספינה התגלתה על ידי הבריטים ולאחר קרב קצר בו נפצע הועברו נוסעיה למחנות המעצר בקפריסין , שם שהה כחצי שנה .
לאחר שהונפקה לו תעודת זהות מזויפת על ידי "ההגנה ", בה נרשם כקטין על אף היותו בן 19, נכנס ישקה לארץ ישראל במסגרת מכסות העלייה. כאשר הגיע לארץ ישראל נלקח למחנה "דורה" על יד נתניה ומשם לקיבוץ המעפיל ומיד ביקש להתגייס לצה"ל. כאשר הגיע אל קצין המיון במחנה "מאיר" ביקש ישקה להתגייס ליחידת שועלי שמשון ' אך לאחר בירור רפואי הובחנה עקמת בגבו והוא נענה בשלילה. הוצע לו על ידי שני חברים, אותם הכיר עוד מהתקופת ההכשרה בתנועת "הבריחה", ואשר ליוו אותו במסע ההעפלה שלו לארץ ישראל ובמחנות בקפריסין, להצטרף אליהם לאוהל, שבו ישבו דוברי רוסית מבלי לדעת לאן מיועדים יושבי האוהל. ישקה הצטרף אליהם וכך נשלח לחיל השריון . ישקה ויושבי האוהל הועברו למחנה "תל השומר ", שבו התאמנו יחידות השריון באותה העת, ולאחר אימונים הוצב בתפקיד נהג טנק הוצ'קיס בגדוד 82, בפלוגה שהורכבה מדוברי שפות סלביות ולכן כונתה "הפלוגה הסלבית". עם היחידה לקח חלק בלחימת הגדוד במלחמת העצמאות .
לאחר מכן נשלח לקורס אפסנאים והמשיך בשירות קבע, שבמהלכו עבר גם קורס פיקוד קרבי, שלאחריו חזר אל גדוד 82 בתפקיד רס"פ, ותוך זמן קצר מונה לתפקיד רס"ר הגדוד .
ישקה שירת בגדוד 82 במשך 14 שנה, במהלכן לחם ב"מבצע קדש "' תחת פיקודו של המג"ד אברהם אדן (ברן . (בתום "מבצע קדש" התייצב ישקה בפני מפקד גייסות השריון וביקש להשתחרר. לקצינים הרבים, אשר באו לביתו, וניסו לשכנעו לשוב לצבא הציב אולטימטום – יציאה לקורס קצינים. לבסוף ניתן האישור וישקה יצא לקורס הקצינים והוא בן 26, אך במהלך המיון הרפואי הבחינו שוב בגבו העקום. ישקה התעקש והתחייב כי במידה ויקרה משהו במהלך הקורס הוא יישא בתוצאות. לבסוף הגיע להסדר יחד עם סגן מפקד גייסות השריון ומפקד בה"ד 1 , אברהם יפה . לאחר הקורס קיבל ישקה דרגת סגן ומונה למפקד מחנה ג'וליס", שבו ישבה חטיבה 7 . בשנת 1958 חזר לגדוד 82 כסגן מפקד הגדוד ובמקביל שימש גם כמפקד פלוגת המפקדה בגדוד .
