דף לכבוד / לזכר

EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
דינה בייטלר
1934-
יוצר הדף: ליאן פנסטר קשר לדף: אחר
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

הדמות שבחרתי להנציח היא: גברת דינה בייטלר. דינה בייטלר לא קרובת משפחה שלה, אך סיפורה מאוד חשוב, ראוי שיספרו אותו ולעולם לא ישכחהו.

דינה בייטלר לבית לוין נולדה בווילנה, בירת ליטא, בשנת 1934, כילדה השנייה במשפחה של שלושה ילדים. בשנת 1940, כשהייתה וילנה נתונה בכיבוש סובייטי, גורש אביה של דינה לסיביר באשמת היותו קפיטליסט. ב-1941 כבשו הגרמנים את וילנה, ודינה, אמה ושני אחיה נכלאו בגטו. באקציה שנערכה בגטו נתפסו דינה, אחיה הבכור וסבתה ונלקחו לבור ההריגה בפונאר,  שם על שפת הבור הם נורו עם עוד אלפי היהודים שהובאו מהגטו

בורות ההריגה- היו שיטת הריגה והשמדה אכזרית:

הגרמנים נהגו לאסוף  את כל יהודי המקום אל גיא הריגה מרכזי, שם הם היו צריכים לחפור בורות ואחר כך להתפשט. הנאצים ועוזריהם המקומיים היו יורים בהם והקורבנות היו נופלים לתוך הבורות. לאחר מכן היו הבורות מכוסים בעפר. בשיטה זו נרצחו קרוב ל-2,500,000 יהודים, מרביתם באזורים שנכבשו ע"י הנאצים בשטחי ברית המועצות.

בעת הגעתם לבורות, כתבה דינה את מראות עינייה-ואת המתרחש לה באותו המקום:

לקראת ערב הגענו למקום ששמו פונאר. ואז ראינו שיש כבר בורות הבורות היו   "

כבר מוכנים. ברור שידענו שאנחנו לא נשארים פה, שאנחנו לא עובדים. הם

עקפו אותנו מסביב עם כלבים, לקחו אותנו באמצע ומסביב עם כלבים עמדו

לידינו. הם אמרו לנו להתפשט ולשים את הדברים במקום אחד. כל אחד התחיל

. להתפשט. אני התפשטתי אבל לא לגמרי , אמרו די. נשארתי עם שמלה ונעליים

הסבתא והדודה שהייתה אתי היו צריכים להתפשט לגמרי. ואז לקחו עשר

, נשים כל עשר נשים ציוו ללכת לבור, לעמוד על יד הבור ושמה היו כבר

 האוטומטים, זה כלי הריגה, עם האלה שישבו שם. היינו צריכים לעמוד עשר

 נשים זה היה על יד זה ליד הבור. ירו בהם והם נפלו. אני הייתי ,כמעט בין האחרונים

ואז הגעתי לבור, ירו בנו ונפלתי , נפלתי. כבר הבור היה מלא, אני נפלתי בקצה

שהיו כבר הרבה אנשים ואני הייתי ממש למעלה בקצה ואז הסתכלתי וראיתי

הכל התהפכתי איכשהו והתיישבתי על המתים. בהרבה אנשים הם פגעו ויש

אנשים שלא נפגעו ובגלל זה כל הזמן בבור היוה בכי, היה ממש איום

, ונורא. אי אפשר לסבול, היה בכי. וביקשו רחמים ובאו אחר כך הנאצים ושמעו

אנשים עוד חיים אז הם באו וירו בהם . שבע. בת שבע הייתי..

בנוסף, במראות עיניה באותם בורות מוות אחרי שנורתה, ראתה מלמעלה את הנעשה עם הנשים. אחרי שהתפשטו היו הנאצים מרביצים להם עם שוט ורק לבסוף היו הורגים אותם- יורים בהם עד שנפלו לבור מתות.           

בבורות ההריגה איבדה דינה את אחיה הגדול מנשה, את סבתא שלה חיינה ואת דודתה, שרה גיטל: "מכל המשפחה נשארתי לבד"- העידה דינה.

לקראת בוקר נחלצה דינה מן הבור ותעתה בין היערות והכפרים כשהיא פצועה ומתחננת לחסדי הכפריים. היא נדדה בין הכפרים בכל שנות המלחמה בחיפוש אחר מזון וקורת גג, ובנדודיה פגשה אישה שעזרה לה לאמץ זהות בדויה של יתומה פולנית. בזהות זו היא המשיכה בנדודיה עד שפגשה חיילים רוסיים וסיפרה להם את סיפורה. לאחר המלחמה היא חזרה לוילנה, הוכנסה לבית יתומים יהודי ושהתה בו עד לסיום חוק לימודיה. היא חיפשה את אמה ואת אחיה הקטן, אך לא נודע דבר על גורלם. אביה, שהיה בסיביר, ניצל ועלה לארץ. דינה נישאה ובשנת 1960 עלתה גם היא לארץ, וכיום יש לה בן ובת, עשרה נכדים ונינה אחת. בשנת 2001 תשס"א השתתפה דינה בייטלר בטקס הדלקת המשואות

קשרים
תמונת פרופיל
here go friends
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
חברי קהילה וילנה
חברי קהילה תיכון אליאנס תל אביב
חברי קהילה יהודי ליטא
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text