עבודת הנצחה
בעבודתי אספר על אדוארד גסטפרנד, דוד של סבתי.
רקע:
אדוארד נולד ב1926 ב סוסנוביץ',פולין וחי עד ימינו.
שמו המקורי היה אליעזר גסטפרוינד, אך שינה את שמו לאחר המלחמה לאדוארד. במהלך המלחמה שינה את שם המשפחה כי פחד ששם זה יסגיר את היותו יהודי.
במהלך המלחמה גר אדוארד בסוסנוביץ', עד שמשפחתו נלקחה ע"י הגרמנים למחנה ריכוז. אדוארד הצליח לברוח מהגרמנים ולא הובל עם ההורים ואחיותיו למחנה.
אדוארד היה נער שלמד בישיבה והגיע מבית חסידי; שר במקהלה דתית וניבאו לו עתיד מוצלח בתחום.
אדוארד היה בן זקונים להוריו, הצעיר משבעה ילדים: שלוש אחיות וארבעה אחים.
סיפורו במהלך המלחמה
כאשר משפחתו נלקחה למחנה הריכוז בסוסנוביץ', ברח אדוארד וישן כל פעם במקום אחר באזור המחנה: אצל תושבים מהעיר, בגנים ציבוריים, וברחובות.
אדוארד השתדל להגניב למשפחתו במחנה באופן קבוע כיכר לחם כדי שיהיה להם מה לאכול.
לאדוארד היה מראה גרמני (שיער בלונדיני, עיניים כחולות) ולכן הסתובב ללא טלאי צהוב כדי שיחשיבוהו כגרמני לכל דבר.
בתקופה זו לא היה לו מזון או מה ללבוש.
אדוארד ראה לאחרונה את משפחתו בשנת 1939 כאשר נשלחו מהמחנה בסוסנוביץ' אל המחנות באושוויץ.
אדוארד ברח והסתתר, אך נתפס לבסוף ב-1941 לאחר שאדם פולני, שהכיר מהתקופה בה גר עם משפחתו, הלשין לגרמנים על היותו יהודי.
לאחר לכידתו עבר אדוארד במהלך המלחמה בכשלושה מחנות שונים: ביניהם מחנה לנגנשטיין, מחנה בלשהאמר, שהיו מחנות השמדה. הוא עבר מחנות כיוון שככל שהצבא הגרמני נחל יותר ויותר תבוסות לקראת סוף המלחמה, נסגרו עוד ועוד מחנות ולכן אולצו היהודים לעבור בין המחנות ברגל ובקור העז. גם במחנות סבל מרעב כבד ומקור כיוון שלא היה מה לאכול או ללבוש.
במחנות היו תנאים קשים מאוד והוא מספר שיהודים נהרגו במחנות כמו זבובים אם זה ממחלות ואם זה מכך שגרמנים ירו ביהודים כי התנגדו או כי לא היו חזקים מספיק כדי למלא את פקודות הגרמנים.
לקראת סוף המלחמה כאשר אדוארד הובל ממחנה שהיה בו אל עבר תאי הגזים ביחד עם עוד כ-4000 יהודים הצליח אדוארד לברוח ולהסתתר ביערות עד שלבסוף נמצא ע"י אדם שהיה פקיד בצבא הרוסי. אותו אדם נשא בזרועותיו את אדוארד אל הכפר הקרוב ביותר, הביא אותו לבית של משפחה גרמנית כלשהי והורה למשפחה ההיא, למורת רוחם, לדאוג לאדוארד: להאכיל אותו, לספק לו מיטה לישון עליה, ולספק לו בגדים. אותו פקיד ציווה זאת למשפחה ואמר להם שאם יפרו פקודה זאת הוא ידאג שכולם יהרגו.
לאחר המלחמה:
ב-1945 לאחר שהבריא בזכות אותה משפחה גרמנית שדאגה לו, ולמעשה לאחר שהסתיימה המלחמה, חזר אדוארד לסוסנוביץ' לבדוק אם מישהו ממשפחתו נשאר בחיים. בסוסנוביץ' גילה כי אף אחד ממשפחתו לא היה עוד בין חיים לבד משלושת אחיו, שברחו.
אדוארד עצמו נלקח לארצות הברית ע"י צבא ארצות הברית.
הוא התיישב בניו ג'רזי, נשא לאשה את מרלין, וביחד הולידו שלושה ילדים.
הוא הקים רשת ביגוד לנשים בארצות הברית וכיום הוא בפנסיה ומתגורר בפלורידה. אדוארד בן 88 כיום.
אחיו של אדוארד ששרדו: חיים גסטרפוינד, שברח ב-1936, היגר לארץ ישראל והיה ראש "קיבוץ" ציוני בפולין למורת רוחם של הוריו החסידיים.
אח נוסף, ישראל, התגייס לצבא הפולני ונהרג במהלך שירותו.
שבתאי, האח השלישי, ברח ללא ידיעת משפחתו עוד לפני שמשפחתו נלקחה למחנות הריכוז, חצה את הגבול לבריה"מ ומשם נשלח לסיביר. לאחר המלחמה עלה ארצה.
וולף, שהתגייס לצבא הרוסי, שרד, ולאחר המלחמה עלה ארצה.
לפני כמה שנים הוציא לאור בנו, דיוויד, ספר המספר על סיפור החיים של אדוארד, הנקרא "העדות של אבי".
הספר שכתב בנו של אדוארד עם עדות חיה של אדוארד עצמו. הילד המסומן בתמונה הוא אדוארד בתמונה משפחתית לפני המלחמה.
