דף לכבוד / לזכר

EN
print_r(https://admin.memorialine.com/data/2014/5/2014-5-23-16-15-21-738.jpg);
דוד חסון
1914-1970
יוצר הדף: וידה רוטמן חסון קשר לדף: בן/בת
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

האבא דוד חסון נלקח (1943)מסלוניקי למחנות השמדה אושוויץ,ברקנאו

לאחר השואה (1945)נסע ליוון,סלוניקי,לחפש  את משפחתו(אולי נשאר מישהו)ואף אחד לא חזר.

ב1950 עלה לארץ ישראל,עם אמי בורבלה(מוזס)חסון,(ילידת הונגריה).

אבי דוד חסון,DAVID HASSON מס' ביד 110173

   נפטר 20/10/1970 גבעת-עדה, ישראל

בין השנים 1915-1917 הגיעו ממונוסטיר משפחת שלמה חסון

 (עם ילדיהים: דוד,בוהנה,חיים,מתתיהו לשלמה חסון היו גם  אחים ואחיות: ריקולה,וידה,רחל,אלברט,רפאל)

ולאחר מכן חיו בסלוניקי לפני מלחמת העולם ה2.

דוד חסון ומשפחתו נלקחו למחנות השמדה, כל משפחתו הושמדה

דוד חסון שרד את השואה כיוון שהיה בנאי ולאחר מכן חזר לסלוניקי ב 1945 עם אישתו בורבלה (מהונגריה),

הילד הראשון שנולד בסלוניקי לניצולי שואה היה ילדו של דוד חסון,שנקרא שלמה

(הביאו רב מישראל על מנת שיעשה ברית מילה לילד הראשון שנולד).

דודיו של דוד- אלברט ורפאל נסעו לארה"ב .

דוד חסון ואישתו עלו לארץ ישראל בשנות ה 50 עם שני ילדיו שנולדו בסלוניקי ובישראל נולדו 3 ילדים נוספים.

בישראל בגבעת עדה דוד חסון היה מבוני גבעת עדה-

בנה 3 בתי כנסת ומבני ציבור ובמות בידור בימי העצמאות בשנות ה 60.

קשרים
תמונת פרופיל
here go friends
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
חברי קהילה סלוניקי / שאלוניקי
חברי קהילה ילידי ויוצאי יוון
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text