הוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה פועלת מאז סוף שנת 2000 במטרה להעלות על סדר היום הציבורי בארץ ובעולם, בפרט בקרב הנוער, את תופעת המצילים היהודים בשואה. הגרעין הראשון של חברי הוועדה הורכב מניצולי שואה אותם הצילו יהודים במדינות שונות ומנציג המרכז העולמי של בני ברית.
תופעת ההצלה היהודית לא מצאה את ביטויה הנאות בהיסטוריוגרפיה של השואה לעומת התופעות המוכרות והמבורכות של חסידי אומות העולם והלחימה היהודית נגד הגרמנים ועוזריהם. זאת, למרות שלפי הערכת מומחים, היו היהודים מעורבים בהצלתם של אלפי יהודים. מספר העולה בהרבה על מספר היהודים שניצלו על ידי חסידי אומות העולם.
הוועדה מקדמת פעילות ציבורית רחבה בארץ ובחול, על מנת להביא להוקרת והכרת פועלם של גיבורים אלה ולהנחיל את מורשתם של המצילים היהודיים באקדמיה ובמוסדות מחקר, במערכת החינוך, בקהילות ישראל ובמוסדותיהן, בארגונים ובמוזיאונים העוסקים בהנצחת השואה.
הוועדה קיימה פגישות עם נשיא המדינה ויושב ראש הכנסת בנושא המצילים היהודים ונמצאת בקשר עם הנהלת יד ושם, מוסדות אקדמיים ומכוני מחקר והנצחה. ביזמת הוועדה כונסו שני מושבים יעודיים של ועדת החינוך של הכנסת, במהלכן הובעה הערכה רבה לפועלם של המצילים והועלו הצעות לפעילות, במיוחד בקרב בני הנוער.
הוועדה עוסקת באיסוף סיפורי הגבורה של המצילים היהודים ובניית מאגר מידע המונה מאות רבות של מצילים. כתוצאה מפעילות הוועדה נעשו ביד ושם כמה פעולות להחדרת הנושא. כחלק מתערוכת הקבע של המוזאון הוקצתה פינה לנושא, בית הספר ללימודי השואה הוציא חוברת לשימוש בתי הספר ששמה מציל אחי אנוכי והקדיש מהדורה של העלון המקוון זיקה המיועד למורים ומורות המלמדים את נושא השואה בבתי הספר. החל משנת 2017, מתקיימות פגישות משותפות של חברי הוועדה עם מנכלית יד ושם, גב' דורית נובק וראשי המחלקות. בעקבות פגישות אלה התקבלה החלטה לשלב את הנושא בפעילות השוטפת של המוסד ולפעול להחדרת הנושא. בהתאם להחלטה זו, נעשו עדכונים באתר יד ושם.
מתוך מחויבות לנושא, מקיימים המרכז העולמי של בני ברית והקרן הקיימת לישראל ביום השואה, במשך חמש עשרה השנים האחרונות, טקס ייחודי המוקדש למצילים היהודים. בטקס משתתפים מאות תלמידים, חיילים, ניצולי שואה ובני משפחותיהם. משנת 2011 מעניקים חברי הוועדה והמרכז העולמי של בני ברית את אות המציל היהודי כהוקרה למסירות, תעוזה וגבורה שגילו מצילים יהודים. עד שנת 2017 הוענקו אותות ל-169 מצילים שפעלו בצרפת, הונגריה, יוון, גרמניה, סלובקיה, רוסיה, יוגוסלביה, ליטא, פולין והולנד. בין המצילים ניתן למצוא כאלו שפעלו כיחידים וכאלו שפעלו במסגרת מחתרות ותנועות נוער. ניתן לעיין ברשימה המלאה של מצילים אשר הוענק להם "e;e;e;e;e;אות המציל היהודי"e;e;e;e;e; בלשונית הודעות ועדכונים, בעמוד זה.
האות מוענק לפי הקריטריונים הבאים:
- א. פעל בארצות הכיבוש תחת השלטון הנאצי בזמן המלחמה, או פעל בארצות ששיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית בנושא רדיפת יהודים בתקופה שבין 1.9.1939 – 8.5.1945. ב. פעל בגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 או למציל שפעל באוסטריה לאחר האנשלוס; ב-13/3/1938. ג. יהודים שסיכנו עצמם לפדות ילדים יהודים, מיד עם תום המלחמה, עד סוף שנת 1946, תוך כדי סיכון של פגיעה על ידי גורמים אנטישמיים.
- השתייך לעם היהודי בשעת פעילות ההצלה.
- סיכן את חייו בפעולת ההצלה מעבר לסכנות שארבו לו ללא פעולות ההצלה.
- לא פעל כדי לקבל תמורה כתנאי להצלה.
- המעשה נתמך בעדויות של ניצולים ו/או במחקרים וחומר ארכיוני אמין.
- פעולת ההצלה נעשתה לטובת יהודים שאינם קרובי משפחת המציל.
- הוקרה תינתן על פעולת הצלה בין אם פעולה זו הצליחה או לא.
- ההצלה היתה של יהודים רבים. עם זאת, תוכל הוועדה במקרים חריגים, לאשר גם מצילים שהצילו בודדים.
כאמור, למרות הפעילות הענפה, טרם זכתה תופעת המצילים היהודים להכרה כענף מחקרי ממוקד בחקר השואה ולתהודה ציבורית נאותה בארץ ובעולם. הוועדה מזהה פער של שבעים שנה במהלכן לא זכו גיבורים אלה לחשיפה ולהוקרה מטעם העם היהודי. פער זה יש להשלים בפעילות ציבורית וחינוכית יזומה ובמחקר מדעי יעודי.
יושב ראש הוועדה: חיים רוט
חברים: דוד גור*, אלן שניידר*, יובל אלפן*, חנה ארנון*, דר' צילה הרשקו*, דר' מרדכי פלדיאל, דר' יהודית רייפן-רונן*, דר 'אברהם חולי*, דר' אילן באר*, אילנה דרוקר*, שושנה לנגרמן*, אסתר רייז*, אליעזר לב-ציון, גניה מרקון*, עידו גלעד, נעה גדרון*, משה גרומב
* חברי מזכירות
