EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
דוד אקרמן
1930
יוצר הדף: דן אמיר קשר לדף: אחר
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
סיפור חיים

דוד אקרמן נולד באניקשט שבליטא ב5/8/1930. היו לו שתי אחיות גדולות, אביו היה פקיד בממשל הצבאי הגרמני ולאמו הייתה חנות בגדים. דיבר יידיש, בגיל 4 ידע מעט עברית, הוא למד בגימנסיה העברית בקובנה. בילדותו שמע מהליטאים קריאות גנאי כמו "יהודי מצורע סע לפלשתינה!". בשנת 1939 ברית המועצות כבשה את ליטא.

בשנת 1940 גרמניה פלשה לליטא והרוסים נכנעו מיד, לאחר מכן הגרמנים לקחו את כל הילדים היהודים והכריחו אותם לעבוד. בשנת 1941 משפחתו נכנסה לגטו קובנה. בגטו אסור היה להחזיק ספרים ולכן, בגלל שאנשים תמיד רוצים לעשות את מה שאסור, הוא ובן דודו גנבו בלילות כ-150 ספרים מערימות הספרים שהנאצים ערמו. יום אחד קראו לכל המבוגרים למפקד שבו החליטו מי יישלח לעבוד בריגה שבלטביה, למפקד היה צריך ללכת רק מי שהיה מעל גיל 18, בגלל שדוד היה קטן מדי הוא נשאר בבית ביחד עם בן דודו שהחליט להתחמק מהמפקד. בגלל שבן דודו היה צריך להיות במפקד, דוד הסתיר אותו מתחת לכריות הספה מחשש שימצאו אותו. לאחר שהמפקד הסתיים ודוד שמע אנשים מגיעים לביתו הוא רץ החוצה לקבל את פני משפחתו אך גילה שהם נשלחו לעבוד בריגה. לאחר כמה זמן בעזרתם של כמה יהודים דוד התפלח למשלוח של יהודים לריגה ולאחר מכן מצא את משפחתו. בריגה לא היה מחסור במצרכים אך היה פחד תמידי.

כמה שבועות לפני שהיה בן 13 העבירו את משפחתו למחנה ריכוז סלספילס שקרוב לריגה ובחרו במשפחתו לעבוד בתיקון המדים של חיילים שמתו בקרב. בגלל שדוד היה קטן מדי ולא יכל לעבוד עם הוריו הוא מצא עבודה במוסך שהיה קרוב לשק"ם של ה-SS . אחד הקצינים שהיו שם הרבה זמן מאוד אהב את דוד ונתן לו לטפל במכוניתו ואף להחנותה לפני ואחרי הטיפול. יום אחד כאשר הגיעה רכבת עם אוכל שמיועד לשק"ם דוד גנב ממנה שק אפונים ואחד הקצינים תפס אותו. הקצין עמד להעניש אותו במלקות אך למזלו של דוד הקצין שאהב אותו הגן עליו ואמר לקצין השני שלא יעז לגעת בדוד. לאחר כמה זמן דוד עבר לעבוד בחתיכת עצים במקום לעבוד במוסך. בזמן שדוד עבד בחיתוך עצים אחיותיו היו צריכות לחפור כבול מהאדמה.

מאוחר יותר במלחמה כשהרוסים התחילו להתקרב לריגה הנאצים לקחו את כולם לאניה. בגלל המחסור באניות והכמות הגדולה של היהודים, שני קצינים רבו מי יקבל את האניה שנשארה, בתום הויכוח הקצין שהוביל את קבוצתו של דוד ירה בקצין השני והעלה את הקבוצה על האניה שהובילה אותם למחנה הריכוז שטוטהוף שבדנציג.

במחנה הריכוז היו בערך 1000 אנשים בכל צריף, בכל יום הם קיבלו כ-250 גרם לחם ומרק שהיה מים עם סלק בהמות. במחנה היו כל הזמן מסדרים של הקאפו ונושא השיחה העיקרי היה האוכל.

לאחר כמה זמן לקחו כ- 20 נערים, שבינהם היו דוד וחברו, לתיקון קרונות רכבת וכדי להכשירם להיות בעלי מקצוע לאחרי המלחמה. בגלל שדוד נלקח בלי הוריו, היה לו "מאמץ" שדוד היה תחת חסותו. לאחר כמה זמן הגרמנים תלו את ה"מאמץ" של דוד והטבח לקח אותו תחת חסותו ונתן לו עוד אוכל מהשאריות של המטבח.

לפני שנפרדו, אבא של דוד נתן לו את טבעת הנישואין שלו ושל אימו כדי שישתמש אם יצטרך, כדי שלא ימצאו אותה דוד תפר אותה לפינת חולצתו. יום אחד לקחו את הבגדים לכביסה ודוד בחיפזון תלש את הטבעת מהחולצה והכניס אותה לכיסו. בגלל שלא הספיק לתפור אותה בחזרה לחולצה היא נשארה בכיסו ויום אחד במקום בו למדו לצרוף, הנאצי האחראי עליהם ראה משהו בכיסו של דוד, הוא קרא לו והתכונן להקות אותו בגלל שחשב שדוד גנב נחושת, למרבה מזלו של דוד הוא הצליח לגרום לגרמני להבין שמה שהוא ראה זו טבעת נישואין והגרמני אמר לו "שאני לא אראה את זה שוב".

לאחר כמה זמן לקחו את הנערים לספינה ביחד עם עוד הרבה אסירים, הם שטו כ-40 ימים בים הבלטי. ב28 לאפריל היו שמועות שהיטלר התאבד והסירה שגררה אותם ברחה. כדי לברוח הם קשרו שמיכות כדי להכין מעין מפרש כדי שיוכלו לזוז. אחרי שהם הגיעו לחוף הגרמנים מצאו אותם והתחילו להריץ אותם על החוף והרגו את מי שלא הצליח לרוץ. לאחר כמה זמן לקחו אותם לאניות, ירד גשם, הגרמנים רבו מי יעלה על האניה ובסוף דוד לא עלה, כמה רגעים אחרי זה הבריטים התחילו להפציץ את האניות, הטנקים הגיעו וחילצו את האסירים, בינהם דוד ושני חברים שלו.

בבית החולים הבריטים לא נתנו להם לאכול הרבה כדי שלא ימותו. לאחר מכן נסע לליטא, הזהירו אותם שמי שרוצה להגיע לארץ שלא ילך לרוסיה ולכן נסע ללודג', שם מצא את אחת האחיות שלו. ביחד הם נדדו באירופה דרך פולין, צ'כיה, גרמניה, פראג ושחזרה לגרמניה.

ב28/4/1945 דוד עלה על אנית נוסעים לחיפה ביחד עם אחותו וחברו, ב1/5 הגיע לגן שמואל .

קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text