EN
print_r(https://admin.memorialine.com/data/2017/11/2017-11-12-23-15-49-695.jpg);
יצחק בן דוד
1925-2005
יוצר הדף: טובה גז קשר לדף: בן/בת
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים
אבא שלי , יצחק(אישטוואן , פישטה ) נולד בטפיוסלה , כפר במרכז הונגריה . בן יחיד להוריו דוד וגיטה . האב היה חייל בצבא של פרנץ יוזף. למשפחה היתה חנות כלבו ממנה התפרנסה בכבוד . הבית היה בית גדול עם חצר. בחצר הסתובבו אווזים חזירים וברווזים . האב היה הגבאי של בית הכנסת , למרות שהמשפחה לא ניהלה אורך חיים דתי . האם נהגה לארח בחצר את הנשים הצועניות שזה עתה ילדו . הן קיבלו ממנה צלחת מרק , אמבטיה לתינוק והוראות טיפול ברך הנולד. הבדיחה המשפחתית היתה שיש הרבה סיכויים שאבא הוחלף בתינוק צועני . 
החיים התנהלו על מי מנוחות ובהרמוניה עד לכיבוש . 
את אבא גייסו לפלוגת עבודה של הצבא ההונגרי . הם חפרו חפירות ושמרו על המצודה בגבעת גלרט שעל גדות הדנובה.
אבא סיפר תמיד על המפקד שלהם שכדי להציל את אנשי הפלוגה הוא הביא אותם לכנסייה שם הכומר ערך להם טקסי טבילה . אבא הוטבל 3 פעמים , במקום אלה שלא היו מוכנים לעבור את הליך הטבילה . 
המפקד נתפש ואנשי הפלוגה הוצעדו בצעדת המוות למאוטהאוזן. 
אבא השתחרר במשקל של 35 קילו. 
הוא חזר לכפר שם פגש את אמא  .הם התחתנו והחליטו לעלות לארץ . יחד עם אחיה קרצ'י וקטי אשתו. הם הגיעו לפולייה הנמצאת בקצה המגף האיטלקי , במסגרת עלייה ב' . בפולייה החיים היו טובים ושמחים . שמש ים ודובדבנים. אני נעשיתי על הגג של אחת הווילות בהן שוכנו העקורים.
2 המשפחות הצעירות עלו לארץ באוניית המעפילים ברכה פולד, גורשו לקפריסין וקיבלו סרטיפיקטים לארץ עקב ההריון של אימי. אני נולדתי במחנה המעצר עתלית . 
הם הגיעו לשדה נחום , קיבוץ בעמק בית שאן ולאחר גילגולים רבים עברו לאשדוד כדי לחיות קרוב אלי.


קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text