דף לכבוד / לזכר

EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
משה בן מנחם אהרון קופולוביץ
1901-1942
יוצר הדף: תמר לביא קשר לדף: אחר
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

·       סיפורה של הדמות לפני המלחמה: משה ז"ל היה בחור צעיר שישב ולמד יום יום. הוא נחשב יפה ואהוב מבין הצעירים שבשטיבל. הוא גר בעיר לודז' בפולין ביחד עם אשתו וילדיו.

·       סיפורה של  הדמות במהלך המלחמה- כשפרצה המלחמה יהודי לודז', ובהם משה ומשפחתו , נמצאו בבתיהם. מיד עם כיבוש העיר על ידי הגרמנים ב9.9 נאלצו משה ומשפחתו לעזוב את ביתם ברחוב פיוטרוקובסקי. בזמן המלחמה משה היה בגטו לודג' עם משפחתו המורחבת ועם כמה חברים. הוא היה איש מוכשר, שומר מסורת וחכם. משה ומשפחתו חיו בדירה בעלת חדר אחד בלבד, שאליה הגיע מורה, שלימד את הילדים ואת כל מי שבא לדירתם ורצה ללמוד. למרות שלמשה ולמשפחתו לא היה כמעט רכוש, משה התחלק ותמיד נתן כיבוד מהמעט שהיה לכל מי שבא לחדרם. בסוף 1941 דרשו הגרמנים מצעירי הגטו לצאת לעבודות כפייה מחוץ לגטו, ואף לא  אחד ידע היכן מתקיימות העבודות ומה הן. בתחילת 1942 נחשב משה ז"ל  לחלק ממשפחה עם מיעוט ידיים עובדות, כך שהוא היה חייב לעזוב לעבודות הכפייה. זה קרה בין פורים לפסח 1942. עמנואל, החם של משה שאהב את משה אהבה עזה, אמר שהוא רוצה לצאת איתו גם לעבודות כדי שלא יישאר לבד. עמנואל נרשם לעבודות וכך שניהם יצאו מחוץ לגטו. עד היום, לא ידוע  לאן השניים נשלחו ומתי או איך הם נספו.  

קשרים
תמונת פרופיל
here go friends
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
חברי קהילה לודז' lodz
חברי קהילה ילידי ויוצאי פולין
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text